ב"ה • פרשת ויגש • א׳ בטבת תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2025
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
דרשה 2/10 לפרשה
כמו מרגלית בוהקת
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"
בראשית, פרק ל"ז פסוק א'
מעובד מ: לקוטי שיחות, חלק ט"ו, עמ' 302 ואילך

מה עושים עם הצרורות?

בפרשת "וישב", התורה מפרטת התרחשויות רבות בחייהם של יעקב ובניו. מעניין, שכל זה בא לאחר שבפרשה הקודמת, פרשת "וישלח", עסקה התורה בפירוט של תולדות עשיו1 – אחיו הרשע של יעקב, ורק אחר כך, בפרשתנו מדובר על תולדות יעקב.

מה הסיבה לכך שהתורה מקדימה את תולדות עשיו לתולדות יעקב?

רש"י מפרש זאת באמצעות המשל הבא: "משל למרגלית שנפלה בין החול, אדם ממשמש בחול וכוברו (מסנן אותו בכברה) עד שמוצא את המרגלית. ומשמצאה, הוא משליך את הצרורות (האבנים) מידו, ונוטל המרגליות". כלומר, התורה מתחילה בהתעסקות עם העפר והאבנים הבלתי שמישים – תולדות עשיו הרשע, ולאחר שהיא מוצאת את המרגלית – יעקב – הרי היא מאריכה בו ומתעסקת רק אתו.

אולם, כשמדייקים בלשון המשל, מתעוררת תמיהה: על-פי המשל מובן, כי לאחר שמצא האדם את המרגלית, מעתה הוא עוסק רק בה. אם כן, לשם מה נזקק רש"י לכתוב ולהדגיש "משליך את הצרורות מידו ונוטל את המרגלית"? האם יש מטרה מיוחדת בהשלכת הצרורות?

השאלה מתעצמת בהתחשב בעובדה, שבמקור הדברים במדרש2 הדברים מנוסחים בצורה שונה. שם הנוסח הוא – "הניח את העפר ואת הצרורות", אך רש"י משנה מנוסח המקור, וכותב "משליך את הצרורות מידו". ומלשונו של רש"י עולה כי יש עניין מיוחד להשליך את הצרורות, ולא מספיק רק להניחם.

התפקיד הייעודי – לזכך

הדברים מובנים לאור המשמעות של המשל על-פי פנימיות התורה: העפר והצרורות מסמלים את כל הדברים והחפצים הגשמיים שבעולם. ואילו המרגלית מסמלת את הקדושה, התורה והמצוות שמאירים את העולם – כמרגלית בוהקת.

תפקידו של היהודי הוא להשתמש בחפצים הגשמיים שנבראו על-ידי בורא העולם, ולזככם ולהעלותם. למשל, כשיהודי נוטל עור של בהמה גסה, ויוצר ממנו תפילין קדושות, הדבר דומה למציאת מרגלית בוהקת בתוך הררי חול וצרורות. שכן, זהו מעשה של מציאת האפשרות לקיים מצוה בתוך החומר הגשמי.

כך גם לגבי אכילה ושתייה של מאכלים ומשקאות גשמיים, כמו עפר וצרורות שאם צורכים אותם כראוי, ניתן למצוא בהם מרגליות – אפשרות לחיות ולקיים תורה ומצוות.

מטרת הגשמיות

אולם, יהודי אמור לדעת ולקבוע במוחו, כי כל הגשמיות נועדה רק לצורך עבודת ה' וקיום תורה ומצוות, ובדברים הגשמיים עצמם אין שום מטרה.

לכך רש"י מדגיש וכותב "משליך את הצרורות ונוטל המרגלית" – להדגיש כיצד הגשמיות עצמה חסרת ערך, וכל מטרתה היא למצוא בה את ה'מרגלית'.

עיקרון זה הוא קו-מנחה בעבודת ה' של כל יהודי: יש להגיע להכרה שכל מטרת הגשמיות היא לצורך עבודת ה' וקיום תורה ומצוות. כך נוכל למצוא בנקל את 'המרגלית' ולהתעלות בקדושה.


  1. 1. בראשית, פרק ל"ו, פסוק א' ואילך.

  2. 2. מדרש תנחומא, פרשת וישב, א'.

הדרשות
הבאות
1/10
המטרה של ייסורי הגלות
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"
בראשית, פרק ל"ו, פסוק ל"ז
3/10
ליצור מנהיגים
"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי"
בראשית, פרק ל"ז, פסוק ז'
4/10
הציפייה של יעקב - ושלנו
"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו, וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר"
בראשית, פרק ל"ז פסוק י"א
5/10
הכל לטובה
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"
בראשית, פרק ל"ז פסוק כ"ד
6/10
המים והתורה
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"
בראשית, פרק ל"ז פסוק כ"ד
7/10
הירידה המובילה לגאולה
"וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף"
בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ד
8/10
זרח ופרץ, שמש וירח
"וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו, וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ"
בראשית, פרק ל"ח פסוק כ"ט
9/10
התגלות בעקבות התבטלות
"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ"
בראשית, פרק ל"ט, פסוק ג'
10/10
"בשמחה תמיד"
"וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר, מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם"
בראשית, פרק מ' פסוק ז'
1/10
המטרה של ייסורי הגלות
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"
בראשית, פרק ל"ו, פסוק ל"ז
3/10
ליצור מנהיגים
"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי"
בראשית, פרק ל"ז, פסוק ז'
4/10
הציפייה של יעקב - ושלנו
"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו, וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר"
בראשית, פרק ל"ז פסוק י"א
5/10
הכל לטובה
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"
בראשית, פרק ל"ז פסוק כ"ד
6/10
המים והתורה
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"
בראשית, פרק ל"ז פסוק כ"ד
7/10
הירידה המובילה לגאולה
"וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף"
בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ד
8/10
זרח ופרץ, שמש וירח
"וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו, וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ"
בראשית, פרק ל"ח פסוק כ"ט
9/10
התגלות בעקבות התבטלות
"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ"
בראשית, פרק ל"ט, פסוק ג'
10/10
"בשמחה תמיד"
"וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר, מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם"
בראשית, פרק מ' פסוק ז'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].