למה פתח משה בברכתו האישית?
לאחר שמשה רבינו מפרט לפני בני ישראל את סדר המסעות והחניות במדבר סיני, הוא מעניק להם ברכה לריבוי עצום ואומר: "ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דיבר לכם".
רש"י עומד על הכפילות התמוהה בלשון הפסוק: לאחר האמירה שהקדוש-ברוך-הוא ירבה אותם פי אלף, מה מוסיף משה רבינו ואומר "ויברך אתכם". מה פשר הברכה הנוספת?
ורש"י מפרש: כאשר משה רבינו השמיע לעם ישראל את הברכה שיזכו וירבו פי אלף, פנו אליו בני ישראל ותמהו על הברכה המוגבלת, לאחר שהקדוש-ברוך-הוא כבר הבטיח לאברהם אבינו בעבר, שזרעו ירבה בצורה בלתי מוגבלת ואמר1: "ושמתי את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה"?
לכן השיב משה רבינו לטענתם והמשיך "ויברך אתכם". כלומר, הברכה לתוספת פי-אלף היא ברכתו האישית, שכאדם מוגבל, ברכתו מוגבלת, אך הקדוש-ברוך-הוא יברך את בני ישראל בברכתו הבלתי מוגבלת.
ונשאלת השאלה: מדוע בכלל בירך משה רבינו את בני ישראל בברכה מוגבלת שעוררה את טענתם, הרי היה יכול מלכתחילה לומר את ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא ולחסוך את כל הדו-שיח?
שתי סיבות לחשיבות התפילה
הסבר הדבר טמון בהבנת מושג התפילה:
לכאורה, עלולה להתעורר תהייה לגבי הצורך והחשיבות של התפילה לבורא העולם. הרי אם מגיע לאדם שבקשותיו יתמלאו, אפשר להיות בטוחים שהקדוש-ברוך-הוא לא יימנע מלעשות זאת2. ואם האדם לא ראוי לקבל את ברכת ה' – מה תועיל בקשתו ותחינתו בתפילה?
אלא שעל-ידי תפילה ניתן לפעמים לעורר רחמים עליונים, ולגרום לבורא העולם לברכנו גם אם אכן אנו לא ראויים לברכתו. פרט לכך, חכמי ישראל אומרים3 שהקדוש-ברוך-הוא מתאווה, כביכול, לתפילתם של עם ישראל. ולכן, לפעמים האדם זוכה לקבל את השפע המגיע לו רק לאחר שה' שומע את תפילתו ובקשתו.
לטעון, לבקש ולהתחנן
לכן משה רבינו אמר תחילה את ברכתו האישית המוגבלת, והמתין לשמוע את טענתם של בני ישראל. ברכתו הבלתי מוגבלת של הקדוש-ברוך-הוא אכן כבר הייתה נתונה לאברהם אבינו, ובני ישראל ראויים לה בצדק וביושר. ואולם, מאחר שה' רוצה לשמוע את תפילתם של בני ישראל, רצה משה שבני ישראל יטענו ויבקשו את הברכה המגיעה להם, וכך הקדוש-ברוך-הוא בוודאי ימלא את משאלתם.
המסר אלינו ברור: עלינו לבקש מבורא העולם שימלא את משאלות ליבנו. בכוחה של התפילה לעורר רחמים, ולהמשיך ברכה גם אם לא ראויים חס-ושלום. ואף אם ראויים לכך – הקדוש-ברוך-הוא מתאווה לתפילתנו.