למה להחליף בגדים?
במהלך עבודת הקודש שלו ביום הכיפורים, נדרש הכהן הגדול להחליף את בגדיו מספר פעמים.
בעת הקרבת הקורבנות ועבודות נוספות, עליו ללבוש את בגדי הזהב – שמונה בגדים אותם הוא לובש כל ימות השנה "לכבוד ולתפארת"1. ואילו לקראת הכניסה לקודש-הקדשים, פשט הכהן הגדול את בגדי הזהב ולבש בגדי לבן – ארבעה בגדים פשוטים ללא עיטורים וקישוטים נוספים.
מהי המשמעות הפנימית להחלפת הבגדים?
עת לפאר והדר
על הסיבה לכך שהכוהנים עבדו בבית המקדש כשהם לובשים בגדים מפוארים, מוסבר2 שהעבודה הייתה שירות של מלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא. וכמובן, שירות שכזה צריך להתבצע בצורה המכובדת והמרשימה ביותר.
וכדברי חכמים3: "לא היה ראוי זהב להשתמש בו, ולא נברא אלא בשביל בית המקדש". כלומר, כל הסיבה למציאות הזהב בעולם, היא כדי שיהיה זהב בבית המקדש, כי מן הראוי שבית ה' יהיה מקום הדור ומפואר ביותר.
על-פי פנימיות התורה, עבודת ה' של כל יהודי, דומה לעבודת בית המקדש. לכן, כשם שעבודת בית המקדש נעשתה ברוב פאר והדר, כך גם יהודי שעובד את ה' צריך להשתמש במירב הכוחות שלו ולנצל את מלוא האפשרויות העומדות לרשותו על-מנת לעבוד את ה' בצורה הטובה והמכובדת ביותר.
למשל, כאשר מבקשים מיהודי לתרום צדקה לטובת יהודי אחר, אל לו להימנע מנתינת הצדקה ולהסתפק בהתעלות רוחנית אישית באמצעות לימוד התורה. אם יש ליהודי כסף וזהב, ויכולות לתת צדקה בהידור ובפאר, עליו להשתמש באפשרויות שלו ולעבוד את ה' גם בתחום זה, תוך ניצול מלוא היכולות שלו.
ועת לפשטות וטוהר
מצד שני, יהודי שתורם צדקה לרוב, ומפזר כסף וזהב למטרות טובות, עלול לחשוב כי מאחר שהוא עושה שימוש ראוי בכספו וזהבו לעבודת ה', די בכך. הוא עלול לומר לעצמו כי הנתינות הנדיבות שלו לצדקה, פוטרות אותו מעבודת ה' פנימית כמו לימוד התורה בעיון ועיסוק בתיקון המידות.
לכן דורשת התורה, שכאשר הכהן הגדול נכנס לעבוד את עבודת יום הכיפורים בקודש-הקדשים, המסמל את הלב והפנימיות של היהודי, עליו לפשוט את בגדי הזהב וללבוש בגדי לבן פשוטים.
את הזהב ואת הפאר יש לנצל לעבודת ה' החיצונית, כקיום מצוות מעשיות וסיוע לזולת. ואילו לצורך העיסוק בלימוד התורה, זיכוך המידות, תפילה מכל הלב ותשובה על העבר – אין להם מקום לפאר והדר של בגדי זהב אלא יש ללבוש בגדי לבן. הבגדים הפשוטים הנעדרים עיטורים, מסמלים את הגישה הנכונה לעבודת ה' עבודה פנימית שתעדן ותטהר אותנו.