היכן הבחירה החופשית?
בפרשת השבוע מסופר באריכות על לידתם של יעקב ועשיו, ועל קורות חייהם. התיאור מתחיל עוד לפני הלידה, כשהתאומים עדיין היו בבטן אִמָם.
על אותם ימים של טרום הלידה, אומרת התורה: "ויתרוצצו הבנים בקרבה". ועל משמעותה של ההתרוצצות, אומרים חכמי ישראל1 ששני הבנים לא היו ברגיעה ובמנוחה, אלא כאשר רבקה עברה ליד בית-כנסת או בית-מדרש שלומדים בו תורה – מיד התרוצץ יעקב ורצה לצאת החוצה. לחילופין, כאשר עברה בסמוך לבית עבודה-זרה – מיד החל עשיו להשתולל ושאף לצאת.
ונשאלת השאלה: האמנם כבר בהיותם בבטן אמם, נקבע שיעקב יהיה הצדיק ועשיו יהיה הרשע?! אם עוד לפני שנולדו היו לכל אחד תכונות אופי קבועות ומוגדרות שהכתיבו את מעשיו ודרך חייו, הרי זה בניגוד מוחלט לעיקרון ה'בחירה החופשית', על פיו כל אחד יכול לבחור את דרך חייו, וכל אחד אחראי למעשיו?
יתר על-כן: נאמר בזוהר2 שבתחילת דרכו, היה עשיו צדיק והלך בדרך הנכונה. רק לאחר שנים אחדות, הפך לכופר ויצא לתרבות רעה. ולפי האמור, הדברים תמוהים, שהרי עוד לפני לידתו כבר היה עשיו בעל אופי שלילי ותכונות רעות?
"סור מרע" או "עשה טוב"
הרמב"ם כותב שקיימים שני סוגים של בני אדם העובדים את ה'3:
סוג אחד הוא "החסיד המעולה" – אדם בעל תכונות חיוביות ואופי עדין, שמלכתחילה מובדל מהבלי העולם הזה. המשימה של אדם מסוג זה, היא להתעלות בתחום הקדושה עצמו ולהתקדם מדרגה לדרגה.
הסוג השני הוא "הכובש את יצרו" – אדם שמטבעו יש לו תכונות אופי שליליות, והוא נמשך אחרי כל תאוות העולם. על אדם מסוג זה, מוטל להתגבר על יצרו, להתעמת עם רצונותיו ולעדן את נפשו.
תכונות אופי לא נוטלות מהאדם את הבחירה החופשית, אלא רק מנתבות את סוג העבודה המוטלת עליו לבצע בעולם. על "החסיד המעולה" מוטלת המשימה לעבוד את הקדוש-ברוך-הוא תוך התמקדות בהמשך עשיה חיובית והתעלות מתמדת. ואילו "הכובש את יצרו" עובד את הקדוש-ברוך-הוא בעיקר על-ידי התמקדות בניצחון על התאוות ושבירת רצונותיו החומריים.
משימות שונות
גם עשיו לא נולד עם תכונות אופי שליליות שמנעו ממנו את הבחירה החופשית, אלא שהיה עליו לעבוד את ה' בכיוון של ניצחון על היצר-הרע והכנעתו. ואילו המשימה של יעקב אבינו בעבודת ה' התמקדה בעשיה חיובית, התקדמות והתעלות.
זו גם הסיבה לכך שבשנותיו הראשונות נהג עשיו בדרך טובה והִרְבָּה במעשים טובים. באותן שנים, הוא הצליח לכבוש את יצרו ולממש את התפקיד שהוטל עליו מאת בורא העולם, אלא שברבות השנים סטה מהדרך הישרה – והרע את מעשיו ואת דרכו.