הכל בשירה אחת?!
פרשת השבוע מכילה את 'שירת האזינו', בה מתאר משה רבינו בסגנון מיוחד את חסדי הבורא במהלך המסע הארוך במדבר, משמיע בפני עם ישראל דברי מוסר, ואף מתנבא על הגאולה העתידה לבוא.
גדולי ישראל הפליאו בייחודיותה ומעלתה של שירה זו, עד-כדי-כך שהיו שהמליצו לקרוא אותה בכל יום1. והיו אף שכתבו כי ראוי לכל יהודי לדעת את השירה הזו בעל-פה2.
הרמב"ן כותב על 'שירת האזינו' 3: "שהיא כוללת כל העתידות למו – למרות שהיא קטנה בדיבור".
ולכאורה הדברים תמוהים: איך ניתן למצוא בפרשת 'האזינו' את כל העתידות?
סיפורו המופלא של ר' אבנר
אכן, בספרי הקדמונים מצוי סיפור הממחיש את חשיבותה של 'שירת האזינו'4:
מסופר על אחד מתלמידי הרמב"ן, אבנר שמו, שלאחר שנים של לימוד ושקידה בתורה, פרש והמיר את דתו, רחמנא-ליצלן.
באחד הימים, ביקש אבנר להיפגש לשיחה עם הרמב"ן. והרמב"ן, מורו ורבו לשעבר, נענה לו. בשיחתם, שאל הרמב"ן את אבנר, מה הביא אותו להמיר את דתו? ענה לו אבנר, כי באחד השיעורים ששמע ממנו, אמר הרמב"ן שב'שירת האזינו' ניתן למצוא רמזים לכל העתידות, ואף לכל הנבראים שבעולם. זה נשמע לו מופרך ולא הגיוני, והוביל אותו למסקנה שאם נתון זה לא נכון, ייתכן שכל התורה לא נכונה – ולכן המיר את דתו.
הרמב"ן בתגובה ענה בהחלטיות שהוא אכן מאמין בכך, ומוכן להראות לו היכן נרמז כל דבר בעולם בפרשת 'האזינו'. על כך אמר אבנר: אם כן, יראה לי היכן נמצא שמי 'אבנר' ב'שירת האזינו'.
ניגש הרמב"ן לפינת החדר, נשא תפילה, וחזר ופתח בפני אבנר את פרשת 'האזינו' כשהוא מציג לו את שמו המרומז בדילוג של כל אות שלישית בפסוק "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם". השתומם אבנר מתשובת הרמב"ן, יצא לגלות ושב בתשובה.
כל אחד יכול לשוב
בסיפור זה מסתתרת נקודה מדהימה:
אם אכן מדלגים כל אות שלישית בפסוק המלא, ניתן למצוא בו את האותיות המילה ר' אבנר – "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", דבר המסמל את חזרתו בתשובה של אבנר, עד שנוסף לו תואר רבני.
מכאן, עוד לפני שאבנר עשה תשובה וחזר לדרך הטובה, התורה האמינה בכוחותיו הרוחניים לעשות תשובה, ורמזה את שמו בתוספת תואר של כבוד.
המסר אלינו ברור: מבחינת התורה, כל יהודי יכול לשוב בתשובה. ואפילו יהודי שהמיר את דתו, זכאי לתואר ר' לפני שמו – כי לכל יהודי, בכל מצב, יש את מלוא הכוחות לעשות תשובה.