למה לשמר את האפר?
פרשת השבוע פותחת בנושא פרה אדומה. כאשר אדם נטמא בטומאת מת, טהרתו היא תהליך שכולל 'הזאת מי חטאת' – מים המעורבים באפר הנוצר משריפת פרה אדומה, שהיה שמור בבית המקדש. מאז ימי משה רבינו ועד חורבן בית המקדש השני, עשו תשע פרות אדומות, ואת הפרה העשירית יעשה המלך המשיח, שיבוא במהרה בימינו1.
ובהליך הכנת אפר הפרה, יש דבר תמוה לכאורה:
בכל פעם ששורפים פרה אדומה, יש לשמור מעט מהאפר למשמרת לדורות הבאים2. וכאשר מזים 'מי חטאת' על הטמא, יש לערב בהם גם מאפר הפרות האדומות שנעשו בדורות הקודמים.
ונשאלת השאלה:
אפר הפרה נועד לטהר טמאים בטומאת מת. וכמובן, השאיפה היא שאף אחד מבני ישראל לא ייטמא. ואם כן, מדוע יש לשמור את אפר הפרה לדורי דורות, בעוד שהתקווה היא שלא יהיו טמאים כלל?
השפעה לטווח ארוך
ההסבר הוא, שמצוות פרה אדומה מסמלת את כללות התורה ואת כל מעגל חייו של היהודי3. ושני הדינים הללו, לשמור את אפר הפרה לדורות, ולהזות גם מאפר הפרות הקודמות, מכילים מסרים חשובים בעבודת ה':
כאשר יהודי עושה מצוה, פרט לכך שהוא מממש את רצון ה', הוא ממשיך ומוריד לעולם אור אלוקי ושפע רוחני קדוש שיש לו השפעה מתמשכת לתמיד. והאנרגיה הרוחנית הנמשכת לעולם, מהווה נתינת כוח וסיוע אלוקי גם לדורות הבאים לקיים את מצוות ה'.
זו הסיבה לציווי לשמור את האפר המטהר לדורות הבאים – לרמז על העובדה הנפלאה, שכל מצוה וכל מעשה טוב לא הולכים לאיבוד – אלא ממשיכים להעניק כוחות לדורי דורות.
מודעות לעבר ולעתיד
בנוסף, חשוב להיות מודע לכך שקיום המצוות כיום מתאפשר בזכות המצוות שנעשו בדורות הקודמים, החל מאבות האומה אברהם, יצחק ויעקב, ועד אבותינו המאוחרים יותר בציר הזמן.
המודעות בחשיבות העצומה של כל מצוה שאנחנו עושים, גם למען הדורות הבאים, כמו גם ההכרה בשורשים שלנו והכוחות הגדולים הנתונים לנו מאבותינו – יש בה כדי לסייע לנו רבות בקיום המצוות ובעבודת ה' בשמחה רבה.