השבת והמשכן, האסור והמותר

למה אש ולא תרומה?

את הציוויים שציווה הקדוש-ברוך-הוא את משה על בניית המשכן ועל עבודתו, למדנו בפרוטרוט בפרשיות "תרומה" ו"תצוה". טלטלות רבות עברו באותו הזמן על עַם ישראל: רום המעלה במעמד הר סיני, השבר הגדול בחטא העגל, ולבסוף סליחת ומחילת הקדוש-ברוך-הוא.

ביום שאחרי קבלת הלוחות השניים, ומתוך השמחה על כפרת החטא, משה מקהיל את בני ישראל, כדי לצוות אותם על בניית המשכן בפועל.

אלא שבמקום לפתוח בציווי שבו מתחיל העניין, בתחילת פרשת "תרומה" - "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה", משה שב ומזהיר את בני ישראל על השבת.

ונשאלת השאלה: מהי הסיבה לפתיחת הדברים בנושא השבת, ולא ישירות בנושא המשכן?

בנוסף, בדבריו על השבת, משה רבינו אומר לבני ישראל: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"¹. וגם כאן יש להקשות: מדוע מבין כל ל"ט המלאכות האסורות בשבת, נאמר כאן ציווי מפורש דווקא על האיסור להבעיר אש?

השבת לא זזה ממקומה

ביאור הדברים:

מִצְוָה נדירה וחשובה עומדת בפני בני ישראל - בניית המשכן. לא כל דור זוכה למִצְוָה שכזו, להיות שותף לבניית בית לה' בעולם הזה. בני ישראל היו עלולים לחשוב, כי מצוה שכזו ודאי תדחה את השבת, ויש לעסוק בעשיית המשכן וכליו גם ביום השבת. לכן פתח משה את דבריו על המשכן במילים: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה', כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת".

הכוונה היא להדגיש כבר בפתח הדברים, כי קביעותה וקדושתה של השבת לא זזה ממקומה, גם נוכח המִצְוָה הכבירה והנדירה של בניית המשכן.

בין שבת למועדים

למעשה, הציווי "לא תעשה כל מלאכה"² לא נאמר רק על שבת, והוא מוּכר לנו גם מחג הפסח³ ומשאר הרְגָלִים עליהם נצטוו ישראל בפרשת משפטים. אלא שביום טוב של פסח ובשאר הימים טובים של הרגלים, הותרה מלאכת 'אוכל נפש', של הכנת מאכלים⁴ וצרכים בסיסיים נוספים⁵.

בציווי "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ", מלמדת התורה שאפילו הבערת אש ובישול שהותרו בשאר החגים משום 'אוכל נפש', אסורים בשבת.

משה מסיים את הציווי במילים "בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם", כדי ללמד שאיסור הבערַת אש תקף בכל מקום בו יושבים ומתגוררים ישראל, למַעט המשכן עצמו שאיננו בכלל זה, שכן במשכן ובמקדש הקריבו קורבנות גם בשבת.

שמות, פרק ל”ה, פסוק ג’. ↩
שם, פרק כ’, פסוק י’. ↩
ראה דברים, פרק ט”ז, פסוק ח’. ↩
ראה ‘שולחן ערוך’ אורח-חיים, הלכות יום טוב (מסימן תצ”ה ואילך). ↩
ראה ‘שולחן ערוך’ אורח-חיים, סימן תקי”א. ↩

הדרשות
הבאות

2/10

סדר חדש: השראת השכינה בישראל

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה', כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת"

שמות, פרק ל"ה, פסוק ב'

3/10

ייעודם של בגדי השרד

"אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ"

שמות, פרק ל"ה, פסוק י"ט

4/10

לא בעלי מקצוע, בעלי רצון

"וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'"

שמות, פרק ל"ה, פסוק י'

5/10

האומנים המוכשרים והאנשים הנדיבים

"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ"

שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"א

6/10

ביצוע מדויק ומושלם

"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ, הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ, וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ"

שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"א

7/10

חוכמה, הוראה ושותפות

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל... וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה... וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב"

שמות, פרק ל"ה, פסוקים ל'-ל"ד

8/10

תשובות משה לשאלות האומנים

"וַיְצַו מֹשֶׁה, וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר, אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ. וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא"

שמות, פרק ל"ו, פסוק ו'

9/10

כשוך ההתלהבות הראשונית

"וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת"

שמות, פרק ל"ו, פסוק ח'

10/10

שלושה היבטים למראות

"וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת, בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת, אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

שמות, פרק ל"ח, פסוק ח'

2/10

סדר חדש: השראת השכינה בישראל

שמות, פרק ל"ה, פסוק ב'

3/10

ייעודם של בגדי השרד

"אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ"

שמות, פרק ל"ה, פסוק י"ט

4/10

לא בעלי מקצוע, בעלי רצון

"וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'"

שמות, פרק ל"ה, פסוק י'

5/10

האומנים המוכשרים והאנשים הנדיבים

"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ"

שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"א

6/10

ביצוע מדויק ומושלם

שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"א

7/10

חוכמה, הוראה ושותפות

שמות, פרק ל"ה, פסוקים ל'-ל"ד

8/10

תשובות משה לשאלות האומנים

שמות, פרק ל"ו, פסוק ו'

9/10

כשוך ההתלהבות הראשונית

"וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת"

שמות, פרק ל"ו, פסוק ח'

10/10

שלושה היבטים למראות

שמות, פרק ל"ח, פסוק ח'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

למה אש ולא תרומה?

השבת לא זזה ממקומה

בין שבת למועדים

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות