התעלות או ירידה
פרשת השבוע פותחת בציווי של הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו "לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך". בורא העולם רוצה לנסות את אבי האומה ולבחון את עוצמת אמונתו. לשם כך ה' מְצַוֶה את אברהם לעזוב את מקומו ולנדוד אל הבלתי נודע, ובכך לבטא את ביטחונו האיתן והמלא בקדוש-ברוך-הוא.
לפי המקובל, שמה של כל פרשה לא נקבע רק על פי המילה הפותחת של הפרשה, אלא הוא מהווה ביטוי לתכנים של הפרשה כולה, מתחילתה ועד סופה.
גם לגבי פרשתנו, אומרים המפרשים1 כי הפירוש הפנימי של שם הפרשה הוא "לך–לך". כלומר, יהודי נדרש להיות תמיד בעמדת הליכה והתעלות על-ידי שיגלה את הטוהר, הרוחניות והאלוקות הטמונים בתוך תוכו.
ונשאלת השאלה: האמנם כל הפרשה מבטאת התעלות והתרוממות רוחנית, הרי בפרשה מסופר גם על ירידתו של אברהם אבינו לארץ מצרים, ירידה גשמית שגרמה לו גם ירידה רוחנית2 ביחס לדרגתו הגבוהה, ואם-כן כיצד ניתן לכנות את כל הפרשה בשם "לך-לך" המסמל התעלות רוחנית?
"סימן לַבָּנִים"
הסבר הדבר, נעוץ במטרה ובתכלית של ירידת אברהם אבינו למצרים:
כל מעשיהם של אבות האומה, השפיעו על מהלכי החיים ועל הגלגולים של בני ישראל במשך השנים הבאות3. למשל, ירידת אברהם אבינו למצרים, השפיעה ופעלה את ירידת בני ישראל לגלות מצרים. עזיבת אברהם את מצרים ברכוש גדול4, פעלה שגם בני ישראל יצאו ממצרים בסיום תקופת השעבוד ברכוש גדול5. הקפדתה של שרה על צניעות, הביאה לכך שבני ישראל יקבלו תוספת כוח לשמור על צניעות בהיותם במצרים – ועוד כהנה רבות.
מכאן, שכל ירידת אברהם אבינו למצרים, הייתה לצורך עליה גדולה מאוחר יותר שהתרחשה כתוצאה מהירידה.
ירידה זמנית
לכן אין פלא ששמה של הפרשה מסמל הליכה – עליה והתרוממות, ובד-בבד מסופר בה על ירידת אברהם אבינו למצרים. שכן המטרה והפנימיות של הירידה, היא העֲלִיָה וההתרוממות שתתרחש לאחר מכן.
כך עלינו להביט גם על מאורעות בעולם, שלפעמים נראים לנו כתרחישי אימים. עלינו לדעת ולהפנים כי לאמיתו של דבר, כל ירידה ומאורע שלילי, מהווים חוויה חיובית טובה שנעלמת מעינינו באותו הרגע אך תתגלה מאוחר יותר, בעוד שהירידה והנראוּת החיצונית שלה בהתחלה הם תופעה זמנית חולפת, כי אין רע יורד מלמעלה6.