מכות על פני תקופה ממושכת
לגבי המכות שהביא על מצרים, אמר הקדוש-ברוך-הוא1: "ואני אקשה את לב פרעה, והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים". מכאן שסירובו של פרעה לשחרר את בני ישראל, לא הפריע לגאולתם, אלא היה חלק בלתי נפרד מהגאולה. דבר שאפשר לתת לפרעה ולעמו מכות נוספות.
ונשאלת השאלה: מדוע באמת היה צורך להלקות את מצרים כל-כך הרבה זמן? הרי כל מכה נמשכה שבוע שלם, ואחריה הייתה הפסקה של שלושה שבועות2. זו בהחלט תקופה ארוכה, ואולי אף ארוכה מדי, כאשר בינתיים הגלות של בני ישראל במצרים נמשכת ומתארכת.
השאלה מתחזקת כשמתבוננים במטרת המכות. לפי דברי רש"י3, המכות נועדו להביא לכך שהמצרים יכירו את גבורתו של הבורא, וגם כדי "שישמעו ישראל ויראו". בפשטות, מטרה זו הייתה מושגת גם אם כל מכה הייתה ממוקדת ליום-יומיים, וגם אילו המכות היו באות זו אחר זו ברצף, ללא הפסקת כמה שבועות. אם כן, למה נמשכו המכות על פני תקופה ממושכת?
כל תהליך מורכב מצעד ועוד צעד
ההסבר הוא שאכן הייתה כוונה שהמכות יבואו בתהליך ארוך ומתמשך, כי אי אפשר להשפיע על אדם לחולל בעצמו שינוי, במיוחד בנושא כה יסודי, ברגע אחד. כדי לשנות את תפיסתם של המצרים ויחסם לעבודה-הזרה מצד אחד, ולבורא העולם להבדיל אלפי הבדלות, מצד שני, נדרש זמן.
כל מכה גרמה תזוזה נוספת, והיוותה צעד נוסף בתהליך. מכת דם, למשל, פגעה ביאור ששימש כעבודה-זרה של מצרים, וגרמה להם להבין שהאליל שלהם אינו חסין מפני יד ה'4. במכת צפרדע ההפתעה התעצמה, כשהיאור עצמו, האליל שלהם, הוציא מקרבו צפרדעים שפגעו בהם. התהליך נמשך במכת כינים, שאז הודו חכמי מצרים בקיומו של הבורא5, וכן הלאה.
העובדה שהמכות באו דווקא בתהליך ארוך וממושך, כאשר כאמור כל מכה נמשכה במשך שבוע, ובין מכה למכה הייתה הפסקה של שלושה שבועות, נועדה לאפשר למצריים להתבונן במה שמתרחש, להפנים את המסרים ולהסיק מסקנות.
כל מאמץ קטן מוביל ליעד
דברים אלו מלמדים מסר חשוב. לכל אחד ישנם קשיים להתקדם, להתעלות ולחולל שינוי. ואנו מוצאים את עצמנו ניצבים דרך קבע בפני אתגרים רוחניים. התחושה שאיננו מצליחים להתגבר ולנוע בכיוון הנכון, עלולה לייאש ולהטעות שכביכול המאמצים הם לשווא.
אל לנו להתייאש, עלינו להפנים שזוהי הדרך הנכונה, דרך של תהליך ארוך, בו לכל שלב במאמץ יש השפעה. כל דבר שעשינו, פעל ושינה משהו לטובה. ואם נתמיד בכך, מובטח לנו שנגיע ליעד.

