האמנם רגיעה?
בפרשתנו מסופר על העונש של הקב"ה על מעשיהם הרעים של יושבי הארץ, עונש שמביאו להחלטה על השמדת כל העולם. אשר נעשה על-ידי מי מבול עזים, שירדו מהשמים במשך 40 יום רצופים, וכיסו אפילו את ההרים הגבוהים.
תקופה זו של ירידת המבול והשמדת כל העולם, הייתה ללא ספק תקופה קשה ומייסרת. עצים, בתים, חיות ושאר נבראים הושמדו כליל, ולא נשארו מהם כמעט ניצולים לפליטה.
בשנים שקדמו לירידת המבול על הארץ, ביקש הקדוש-ברוך-הוא מנח הצדיק, לבנות תיבת עץ גדולה שתשמש כאוניית הצלה לו ולמשפחתו. אל התיבה נצטווה נח להכניס גם זוג או שבעה מכל סוגי החיות, הבהמות ועופות השמים בכדי שישרדו את תקופת המבול, ואחריו יוכלו להמשיך לפרות ולרבות.
גם התקופה שלאחר המבול הייתה בעייתית. שנים אלו מכונות 'דור הפלגה', ואנשי דור זה שאפו להילחם בבורא העולם1.
ונשאלת השאלה: השם של כל פרשה בתורה מורה על התוכן שלה2. ואילו שמה של פרשתנו, 'נח', מסמל מנוחה ורגיעה – ההיפך הגמור מכל הדברים הטראגיים והסוערים המופיעים בפרשה!
מי טהרה
הסבר הדבר נעוץ בתוכנו הפנימי של המבול:
מוסבר בתורת החסידות3 כי לאחר המעשים הרעים והקשים של אנשי דור המבול, הקדוש-ברוך-הוא רצה לטהר את העולם מהטומאה והזוהמה שדבקו בו. לכן, החליט הקדוש-ברוך-הוא להשחית את הברואים לא בדרך של שריפה או הכחדה אחרת, אלא דווקא במי מבול שיכסו את הארץ ויטהרו אותה, כמו 'מי מקווה' המטהרים את הטובל בהם.
'מקווה טהרה' מכיל לפחות 40 סאה של מי גשמים, שהטובל ומתכסה כולו בתוכם – נטהר מטומאתו. וגם מי המבול ירדו על הארץ ארבעים יום, דבר שטיהר את העולם מהטומאה שהייתה בו.
מטרת הניסיונות
לכן הפרשה נקראת 'נח' – מלשון מנוחה ורגיעה, כי מטרת מי המבול לא הייתה רק להעניש את החוטאים, אלא מעבר לכך – המבול נועד לטהר ולזכך את העולם.
זו נקודת המבט הנכונה והרצויה על כל קושי או צרה הניצבים לפנינו. קשיים וניסיונות לא נועדו להרע לנו ולהעניש אותנו חס-ושלום. להיפך, הם באים כדי להעניק לנו אפשרות להיטהר ולהתקדש יותר, וכך לרומם ולחזק את הקשר עם בורא העולם.