ב"ה • פרשת בשלח • י״ב בשבט תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
דרשה 1/10 לפרשה
הכרה במעלות ושפלות
"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"
ויקרא, פרק א', פסוק א'
מעובד מ: לקוטי שיחות, חלק ט"ז, עמ' 1 ואילך

'אל"ף זעירא' ו'אל"ף רבתי'

המילה הפותחת את פרשת השבוע, "ויקרא", כתובה בספר התורה כך שהאות א' מוקטנת מהגודל הרגיל. בשל עובדה זו, היא מכונה 'אל"ף זעירא'.

אות א' המוקטנת, רומזת לענווה הייחודית של משה רבינו. על-אף גדולתו ומעלתו העצומה, היה משה רבינו "עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה1". ה-א' המוקטנת מלמדת על החשיבות של מידת הענווה, והצורך לאמץ אותה.

בתנ"ך יש אות א' נוספת חריגה בגודלה. הכוונה לפסוק הפותח את ספר 'דברי הימים'2: "אדם שת אנוש", אך כאן הנבדלות של האות משאר האותיות היא הפוכה. בעוד שהא' של 'ויקרא' היא, כאמור, 'אל"ף זעירא', הרי הא' שבמילה 'אדם' בפתיחת ספר 'דברי הימים' מופיעה בצורה מוגדלת מהרגיל – ומכונה 'אל"ף רבתי', אל"ף גדולה.

אות גדולה זו מלמדת על מעלותיו העצומות של אדם הראשון, שהיה יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא, ורומזת לצורך בהכרה במעלות עצמנו.

ונשאלת השאלה:

לכאורה, שתי ההוראות הללו סותרות זו את זו. האות א' המוקטנת מלמדת אותנו לחתור לענווה גדולה ושפלות. לעומתה, האות א' המוגדלת מלמדת שכל אדם צריך להכיר במעלות עצמו וביתרונות שלו!

הסכנה בהכרת המעלות

ההסבר הוא, שה-א' הגדולה המופיעה במילה "אדם", אכן מורה על המעלות הגדולות של אדם הראשון שהיה בדרגה גבוהה מאוד. אות זו מהווה הוראה לאמץ דרך חיים של הכרה במעלה העצומה שיש לנו בני ישראל – בניו של הקדוש-ברוך-הוא. כמו אדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא.

אולם, ההכרה במעלות עצמו, עלולה לגרום לאדם להיסחף למידות ההרסניות של גאווה והכרה עצמית מופרזת ואף לחטא ממש. כמו שקרה לאדם הראשון – שלמרות כל מעלותיו, מעד וחטא באכילה מעץ-הדעת.

לכן נדרש האדם, בד בבד עם הכרת מעלותיו, להיות עניו ושפל. כמו משה רבינו שבוודאי הכיר במעלותיו הגדולות – ועם זאת, היה "עניו מכל האדם". מתוך מחשבה שאילו המעלות הגדולות היו מוענקות לאדם אחר, היה הלה מנצל אותן טוב יותר.

המסר של שתי האותיות

אם כן, זהו המסר של שתי האותיות א' החריגות הללו:

ה'אל"ף רבתי' היא ביטוי למעלות המופלאות של אדם הראשון, והירושה הרוחנית הנכבדה שיש לכל יהודי. לכן על יהודי להכיר בכוחות העצומים שניתנו לו, וביכולות שלו להתעלות בתורה ובמצוות. ואילו ה'אל"ף זעירא' רומזת לענווה בה ניחן משה רבינו, על-אף מעלותיו. ללמדנו כי עם כל המעלות הנפלאות אותן ירשנו, עלינו לזכור שמעלות אלו הן מתנה מבורא העולם, שהכול משלו. ולכן אין מקום לישות עצמית בעקבות המעלות. אלא לנצל אותן ולהוסיף בתורה ומצוות כדי לממש את רצון הבורא בשלמות.


  1. 1. במדבר, פרק י"ב, פסוק ג'.

  2. 2. פרק א', פסוק א'.

הדרשות
הבאות
2/10
הקרבת ה'אני'
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"
ויקרא, פרק א', פסוק ב'
3/10
בין 'בשר' ל'עור'
"וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה, וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ"
ויקרא, פרק א', פסוק ו'
4/10
איך עושים נחת לקב"ה?
"וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"
ויקרא, פרק א', פסוק ט'
5/10
המֶלח כמורה דרך
"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח"
ויקרא, פרק ב', פסוק י"ג
6/10
בין שוגג למזיד
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה"
ויקרא, פרק ד', פסוק ב'
7/10
זכות ראשונים
"אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם, וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַה' לְחַטָּאת"
ויקרא, פרק ד', פסוק ג'
8/10
כפרה אחת או שתיים
"אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא"
ויקרא, פרק ד', פסוק כ"ח
9/10
חומרת הספק
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"
ויקרא, פרק ה', פסוק י"ז
10/10
בעל-הבית האמיתי
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ"
ויקרא, פרק ה', פסוק כ"א
2/10
הקרבת ה'אני'
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"
ויקרא, פרק א', פסוק ב'
3/10
בין 'בשר' ל'עור'
"וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה, וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ"
ויקרא, פרק א', פסוק ו'
4/10
איך עושים נחת לקב"ה?
"וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"
ויקרא, פרק א', פסוק ט'
5/10
המֶלח כמורה דרך
"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח"
ויקרא, פרק ב', פסוק י"ג
6/10
בין שוגג למזיד
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה"
ויקרא, פרק ד', פסוק ב'
7/10
זכות ראשונים
"אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם, וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַה' לְחַטָּאת"
ויקרא, פרק ד', פסוק ג'
8/10
כפרה אחת או שתיים
"אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא"
ויקרא, פרק ד', פסוק כ"ח
9/10
חומרת הספק
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"
ויקרא, פרק ה', פסוק י"ז
10/10
בעל-הבית האמיתי
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ"
ויקרא, פרק ה', פסוק כ"א

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].