מה פשר השם 'במדבר'?
שמה של כל פרשה, מהווה ביטוי לתכנים ולהשראה של כל הפרשה כולה. זה נכון במיוחד לגבי פרשה הפותחת חומש, ששמה הוא למעשה שמו של כל החומש.
פרשתנו פותחת בפסוק "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". ושם הפרשה, וכך שמו של החומש כולו, הוא 'במדבר'.
ונשאלת השאלה: פרשת 'במדבר' עוסקת במניין בני ישראל1, ולאחר מכן ממשיכה התורה למנות את האחראים על עבודת המשכן2, פרטי העבודה, סדר הקמת המשכן ועוד. אם כן, מה פשר העובדה שכל הדברים הללו, ובמיוחד פרטי עבודת המשכן ובניינו, המסמלים חיות רוחנית תוססת – יִקָרְאוּ 'במדבר', מקום שבדרך-כלל רגל אדם לא דורכת בו והוא מסמל שממה וריקנות?
הצלחה למרות הקשיים
אלא שבכך התורה מתכוונת להורות לנו הוראה נפלאה בעבודת ה':
יהודי עשוי לחשוב כי במצבים מסוימים בחיים, לא ניתן לשמור תורה ומצוות תוך הקפדה ראויה, או לחילופין, במקומות שונים בעולם המתאפיינים בריקנות רוחנית, מן הנמנע להקפיד "על קלה כחמורה".
לכן התורה קוראת לחומש זה 'במדבר' – להורות ולהראות לעם ישראל את הפלא הגדול שחוללו אבותינו בהלכם במדבר שממה. למרות הריקנות והשממה הרוחנית בה מתאפיין המקום, לא נמנעו בני ישראל מלעבוד את ה' כראוי, ואף הקימו משכן שבו הקדוש-ברוך-הוא השרה את שכינתו.
כדי לבנות את המשכן, נדרשו בני ישראל להשקיע כוחות עצומים, לגלות אחריות רבה ולבצע מלאכה מורכבת. גם העלויות היו גבוהות ביותר. כלי המשכן היו עשויים ומצופים זהב טהור, אדני העמודים היו עשויים כסף טהור, ולהקרבת הקרבנות נדרשו בהמות רבות. ועם זאת, בני ישראל לא הירפו ולא הרימו ידיים. להיפך, הם עשו את המאמץ הגדול – ולמרות שהיו במדבר, עמדו במשימה בהצלחה מלאה.
מעלתן של הנשים
התורה מספרת, שבנות ישראל היו הראשונות שהתנדבו לתרום למלאכת המשכן את כלי הזהב ואת תכשיטי הפאר שהיו ברשותן3.
הדבר מלמד על הקשר המיוחד של בנות ישראל עם בניית משכן לה'. כל בית יהודי, נחשב 'משכן' לקדוש-ברוך-הוא. בית שמתנהל על-פי התורה, ודרי הבית עושים את רצון ה', הופך למקום קדוש כדוגמת משכן ה' במדבר.
נשי ובנות ישראל, הן אלה שקובעות את צביון החינוך בבית והאחראיות על טהרת המשפחה וקדושתה. בידיהן ניתנו כל הכוחות הדרושים כדי למלא את הבית באור הקדושה בכל מצב, גם אם נמצאים ב'מדבר'.