למה משה לא גילה?
פרשת השבוע פותחת במצוות פרה אדומה1, והפסוק הראשון מגדיר מצוה זו כ"זאת חוקת התורה". הסיבה לכך היא, משום שמצוות פרה אדומה היא הבולטת ביותר מבין מצוות ה'חוקים' שאין להם הסבר הגיוני. עד כדי כך שאפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, התבטא על מצוה זו "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"2.
עם זאת, למשה רבינו הקדוש-ברוך-הוא כן גילה את השכל וההיגיון שמאחורי מצוה זה, ובלשון חכמים – "אמר לו הקדוש-ברוך-הוא למשה, לך אני מגלה טעם פרה"3.
ונשאלת השאלה: אם ישנו טעם הגיוני לקיומה של המצווה, כיצד ייתכן ששלמה המלך לא הצליח לדעת אותו?
ועוד לא מובן: מדוע משה רבינו לא גילה לכל עם ישראל את ההסבר הנכסף?
אור על-שכלי
ההסבר הוא, שמצוות פרה אדומה, היא אכן מצוה שאין לה טעם שניתן להבין בשכל האנושי. לכן, גם החכם מכל אדם הודה – "והיא רחוקה ממני", כי גם השכל האנושי הנעלה ביותר, לא מסוגל להגיע לעומק הדבר, כיון שטעם כזה לא קיים בגדרי המציאות הגשמית.
ועם זאת, למשה רבינו הטעם כן התגלה, משום שהקדוש-ברוך-הוא האיר על משה אור אלוקי ועל-שכלי, שבאמצעותו התאפשר למשה לקלוט ולהכיל השכלות רוחניות ששכל גשמי לא מסוגל להכיל.
רק בקבלת-עול והתמסרות
ולמרות שאור זה נמשך למשה רבינו, הקדוש-ברוך-הוא לא האיר והמשיך את ההארה הזו לכל ישראל, והעם כולו לא קיבל את ההסבר המוטעם.
הסיבה לכך היא, משום שהמטרה והכוונה האלוקית בבריאה היא, שבני ישראל יקיימו מצוות מתוך קבלת עול מלכות שמים, והתבטלות מוחלטת כלפי הרצון העליון.
אם קיום המצוות יהיה מבוסס על השכל וההיגיון האנושי, יש חשש שהאדם יחליט שמצווה מסוימת לא מתיישבת בשכלו, וירצה לבטלה או לשנות אותה חס-ושלום.
לכן קבע הקדוש-ברוך-הוא שלפחות כמה מצוות תהיינה על-שכליות לחלוטין, וקיומן יהיה רק מתוך קבלת עול והתמסרות מוחלטת לרצון האלוקי.