מי חכמה יותר?
לקראת סיום הפרשה, מונה התורה שנית את משפחת צלפחד, וחוזרת ומפרטת את השמות של חמש בנות המשפחה.
רש"י מיסב את תשומת הלב, לעובדה שבפרשתנו נמנות הבנות בסדר הבא – מחלה, תרצה, חגלה, מלכה ונועה, בשונה משאר המקומות בתורה בהם הן נמנות בסדר שונה. למשל, בפרשת פנחס, הסדר הוא1 – מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה.
כהסבר לשינוי זה, מפרש רש"י: "כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים.. ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן, ומגיד ששקולות זו כזו".
כלומר, כאן, בפרשתנו, התורה מונה את חמש בנות צלפחד לפי הגילאים – הגדולה מופיעה ראשונה, והצעירה מופיעה אחרונה. ואילו במקומות אחרים הן מנויות לפי מידת חוכמתן. ורש"י מסיים כי העובדה שפעם הן מנויות לפי שנותיהן ופעם לפי חוכמתן – מלמדת "ששקולות זו כזו", ובעצם כולן היו חכמות באותה מידה.
ונשאלת השאלה: אם כולן שוות בחוכמה, מה פירוש הדברים שבכל התורה, מלבד פרשתנו, הן נמנות "לפי חכמתן"?!
חכמה מלידה – וחכמה עם השנים
ההסבר הוא, שישנם שני סוגים של חכמה:
האחד – כל אחד נולד עם רמת משכל מסוימת, השונה מאדם לאדם. הרמה של חכמה זו, אינה יכולה להשתנות אלא-אם-כן האדם יעמול ויתייגע הרבה לפתח את שכלו, כי היכולות השכליות שלו הוגדרו עם הולדתו, ואז נקבעה רמת המשכל העומדת לרשותו.
והשני – חכמה נוספת הנרכשת עם ריבוי השנים החולפות, ככתוב2: "ימים ידברו, ורוב שנים יודיעו חכמה". עם השנים, האדם רוכש ידע רב, המוסיף לרמת המשכל אִתָּהּ הוא נולד – ומרחיב אותה.
התוצאה: כולן שוות
לפי זה, ברורה כוונתו של רש"י:
בכל התורה, התורה מונה את שמותיהן של בנות צלפחד על-פי רמת המשכל שלהן, אך כיוון שקיימים הבדלים בין הבנות במספר שנותיהן, פער הגילאים השווה את כולן להיות 'שקולות זו כזו' בחכמה, כי בחלוף השנים חלה התפתחות והתרחבות בחוכמתן.
וכאשר נתייחס לשני סוגי החכמה יחדיו, התוצאה תהיה שכל חמש הבנות שוות לגמרי בחוכמתן – 'שקולות זו כזו'.