צמיחה על-טבעית
רעב כבד פקד את ארץ ישראל בימי יצחק אבינו, בעקבות שנת בצורת שפגעה קשות בתבואה וביבולים. בלית ברירה, יצחק ביקש לצאת לחוץ-לארץ, לנסות שם את מזלו בגידולים מהאדמה כדי לכלכל את משפחתו. אך הקדוש-ברוך-הוא מתגלה אליו, אוסר עליו לצאת מארץ-ישראל ומעניק לו ברכה, ככתוב1: "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך".
ברכתו הנדיבה של הקדוש-ברוך-הוא התקיימה במידה מופלאה, ובאותה שנה שדותיו של יצחק הצמיחו יבול עצום, בכמות גדולה הרבה יותר מכל שנה רגילה.
וכך אומרת התורה על השפע הרב לו זכה יצחק: "ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים".
את המושג "מאה שערים" מפרשים חכמי ישראל בשני מובנים2: האחד – למרות שבשנת הבצורת הקשה, הייתה השדה צפויה להצמיח כמות מזערית של תבואה, ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא גרמה לכך שהיבול היה גדול פי מאה מהמצופה.
השני – לאחר שהפרישו מעשר מכל התבואה שצמחה, התרחש נס על-טבעי, והתבואה הכפילה את עצמה פי מאה ממה שהייתה קודם לכן.
ונשאלת השאלה: לפי הפירוש השני, הנס הגדול התבטא בכך שהכפלת התבואה נעשתה לאחר שהתבואה כבר צמחה ונקצרה. אם כן, מדוע נאמר שההכפלה הניסית נעשתה לאחר שיצחק מדד והפריש את הכמות הנצרכת לקיום מִצְוַת מעשר? מה הזיקה בין הנס המיוחד להפרשת המעשר?
הכפלה לאחר הנתינה
אלא שבפירוש זה, התכוונו חכמים להדגיש וללמד כל יהודי, שאכן יש זיקה ישירה בין מִצְוַת הצדקה שהוא מקיים, לשפע לו הוא זוכה מהשמים.
והראיה – אפילו יצחק אבינו, מאבות האומה, צדיק גדול שהיה אהוב על הקדוש-ברוך-הוא בצורה ייחודית, זכה לנס הגדול של הכפלת התבואה, רק לאחר שמדד את היבול והפריש ממנו מעשר. הוי אומר, הקדוש-ברוך-הוא עשה נס גדול וחריג ביותר של הכפלת תבואה לאחר שכבר נקצרה, כדי להורות שהגדלת רכושו של יצחק היא תוצאה מהפרשת המעשר.
לכן החכמים לא הסתפקו באמירה תמציתית שהכפלת התבואה התרחשה לאחר הקצירה, אלא הוסיפו לכך במפורש גם את המניע והגורם להכפלת התבואה – נתינת המעשר.
"עֲשֵׂר – בשביל שתתעשר"
יש כאן הוראה יסודית בעבודת ה' של כל יחיד:
על יהודי לדעת, שכל רכושו וכל ממונו באים מהשמים, מידו של הקדוש-ברוך-הוא. לכן מוטלת על היהודי החובה והזכות להפריש מעשר מממונו לצדקה, ומובטח לו כי בשל כך הקדוש-ברוך-הוא יתן לו שפע ברכה בכל מעשה ידיו, ויכפילו את רכושו "מאה שערים" – פי מאה!
על כך אמרו חכמים3: "עֲשֵׂר – בשביל שתתעשר". כלומר, הנותן מעשר, מובטח לו שבזכות זה, יראה ברכה במעשי ידיו ואף יתעשר.