הבטחת הגאולה
בפרשתנו נאמרו לבני ישראל אזהרות ותוכחות רבות, כדי שלא לסור מדרך התורה והמצוות. ואולם, לאחר תיאור העונשים החמורים שעלולים לבוא בעקבות החטאים, מבטיח הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל שבסוף הגלות יעשו תשובה – ויצאו מהגלות לגאולה1.
וכך אומר הקדוש-ברוך-הוא: "וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור". הקדוש-ברוך-הוא יזכור את החסדים והצדקות של אבות האומה, ובזכותם יגאל את עם ישראל.
בפסוק זה מופיע השם יעקב בכתיב מלא – 'יעקוב'. ורש"י מסביר את הסיבה לכך: "בחמישה מקומות נכתב מלא, ואליהו חסר בחמשה מקומות. יעקב נטל אות משמו של אליהו, עירבון שיבוא ויבשר גאולת בניו".
כלומר, בחמישה מקומות בתנ"ך, השם יעקב מופיע בכתיב מלא 'יעקוב'. כנגדם, בחמישה מקומות נכתב שמו של אליהו הנביא בכתיב חסר – 'אליה'. זאת, משום שיעקב אבינו נטל את האות ו' משמו של אליהו, בתור עירבון שאליהו יבוא לגאול את בני ישראל.
ונשאלת השאלה: מה המשמעות של נטילת עירבון מאליהו הנביא? והרי גאולת ישראל תלויה אך ורק ברצונו של הקדוש-ברוך-הוא!
למהר את הבשורה
ההסבר טמון בהבנת המושג 'עירבון':
העירבון נועד להניע את הלווה ולגרום לו רצון ואכפתיות לעמוד בהתחייבותו ולפרוע את ההלוואה. ללא עירבון, עלול להיווצר מצב בו הלווה אכן מתכוון להשיב את הכסף, אך אין לו שום דחף שיאיץ אותו לעשות זאת בזריזות.
אליהו הנביא הוא 'מבשר הגאולה'2. בבוא העת, הקדוש-ברוך-הוא יתרצה לגאול את עמו מהגלות, וישלח את אליהו לבשר על-כך לבני ישראל.
אולם, אליהו עלול שלא למהר לבשר על הגאולה, שכן הוא יודע עד כמה גדולה הנחת-רוח של הקדוש-ברוך-הוא מקיום המצוות של ישראל בזמן הגלות3.
לכך נטל יעקב אבינו עירבון מאליהו הנביא – כדי שיהיה לאליהו תמריץ להזדרז בבשורת הגאולה, והוא לא יתעכב אפילו רגע אחד נוסף.
עידוד לעם
בעירבון שנטל יעקב אבינו מאליהו הנביא, יש תועלת נוספת:
מלבד העידוד שהדבר מספק לאליהו, הוא נוסך עידוד ותקווה בעם ישראל, מעצם הידיעה שיש לאליהו תמריץ חזק למלא את שליחותו ולבשר על הגאולה.

