למה נדרש פירוש חדשני?
עם הקמת המשכן, נכנסו שני בניו של אהרן, נדב ואביהוא, אל הקודש והקטירו קטורת ביוזמתם. על כך הם נענשו בחומרה, ככתוב "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם"1.
חכמי ישראל דנים במה בדיוק חטאו בני אהרן. רש"י בפירושו מביא את דברי רבי ישמעאל, שחטאם של בני אהרן היה: "שתויי יין נכנסו למקדש". ורש"י מוסיף: "תדע [הוכחה לכך] – שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש, משל למלך שהיה לו בן-בית וכו'".
כלומר, חטאם היה שנכנסו לבית המקדש בשכרות. לכן מיד לאחר מכן, מְצַוָה התורה את אהרן ובניו "יין ושכר אל תשת, אתה ובניך אתך, בבואכם אל אהל מועד"2.
ויש לתמוה:
מדוע רש"י שבדרך כלל נצמד לפשט, מביא כאן את פירושו החדשני של רבי ישמעאל, בעוד שהסיבה למותם של השניים כתובה בפירוש בתורה – "ויקריבו לפני ה' אש זרה"?
שעה של גילוי השכינה
התורה מתארת את מותם של נדב ואביהוא במילים: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם". הביטוי "מלפני ה'" מלמד כי בשעה שהם הקטירו את הקטורת, למרות שהם ביצעו חטא חמור, היה גילוי שכינה. לכן האש יצאה 'מלפני ה''.
זו הסיבה שבגללה רש"י נאלץ שלא לקבל את הדברים כפשוטם, ולא לפרש שהחטא בגינו נענשו היה הקטרת הקטורת כשלעצמה. שכן, גילוי השכינה בעת הקטרת הקטורת מוכיח שלא מעשה ההקטרה היה החטא שגרם למותם. לכן מאמץ רש"י את הדעה שחטאם היה בכך ש"שתויי יין נכנסו למקדש".
קוד התנהגות
אך הנימוק "שתויי יין נכנסו למקדש", דורש ביאור:
האיסור להיכנס לבית-המקדש בשכרות, נאמר רק אחרי המאורע המצער. אם כן, מדוע נענשו על כך נדב ואביהוא?
לכן ממשיך רש"י בפירושו "משל למלך שהיה לו בן-בית וכו'":
רש"י אפילו לא נדרש להביא את המשל במלואו, ודי לו לכתוב שנדב ואביהוא היו כמו 'בני בית' אצל הקדוש-ברוך-הוא. על 'בן בית' אין צורך לצוות. הדברים ברורים לו מאליהם, וההנהגות המוסכמות מוכרות וידועות לו, כי הוא 'בן בית' ומכיר את צורת ההתנהלות בארמון.
זו הסיבה שנדב ואביהוא נענשו על שנכנסו למשכן שתויי יין, למרות שהדבר עדיין לא נאסר בציווי מפורש. הם היו כל-כך קרובים ומחוברים לקדוש-ברוך-הוא שהעיד עליהם "בקרובי אקדש"3, שהיה מצופה מהם להבין בעצמם שזו התנהגות שלא מתאימה למשכן ה'.