כפילות מיותרת?!
הנושא הראשון בפרשת השבוע, הוא עבודת הכהן הגדול במשכן ובמקדש ביום הכיפורים. כפתיחה לכך, מופיע אזכור קצר על מותם של נדב ואביהוא בני אהרן: "אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה' וימותו".
ונשאלת השאלה: האם אין זו כפילות מיותרת? לאחר שכבר נאמר "אחרי מות שני בני אהרן", מה משמעות התוספת "בקרבתם לפני ה' וימותו"?
ולגופו של ענין: נדב ואביהוא בני אהרון הכהן היו צדיקים1, ואם כן, מה היה החטא החמור שביצעו שבגללו מתו?
שאיפה שהובילה להתנתקות
על-פי תורת החסידות, מיתת בני אהרן קשורה לצדקתם הרבה. אהבתם העזה לקדוש-ברוך-הוא היא שגרמה להם לשאוף להתעלות לדרגות קדושה גבוהות ביותר, לרומם את נפשם אל האינסוף ולהתאחד עם האלוקות.
הגוף הגשמי הוא מוגבל, ואינו מסוגל להכיל את עוצמת השאיפה הרוחנית של הנפש אל האין-סוף הבלי-גבול. נפשם של נדב ואביהוא, השתוקקה להתנתק מכל מימד חומרי, גשמי וארצי.
בני אהרן לא מנעו מנשמתם לממש את השאיפות הללו, ובסופו של דבר – נפשם כלתה לאלוקות ופרחה מגופם.
המהלך אכן נבע מרצון של קדושה, אך הם טעו. הרצון העליון האלוקי הוא שהיהודי יחיה בעולם הזה, ויקיים מצוות כנשמה בגוף גשמי2 – יניח תפילין מעור בהמה חומרית, וינהג בצדק וביושר בעסקיו.
אף שההתעלות בקדושה מרוממת את נפש האדם מבחינה רוחנית, העיקר הוא מימוש הרצון האלוקי לקיים תורה-ומצוות בפועל בתוך המציאות הגשמית. לכן, לאחר שהתורה מספרת על מיתתם ואומרת – "אחרי מות שני בני אהרן", הדברים נכפלים שוב – "בקרבתם לפני ה' וימותו". בכך התורה מבהירה את סיבת מותם, ואומרת שהדבר היה משום שהם הרשו לעצמם למות ולא מימשו את החזון האלוקי. הם התעלו והתקרבו לאלוקות עד-כדי-כך שחייהם הגשמיים נפסקו. ובכך היה חטאם.
כל הסיבות – אחת
במדרש נאמרו סיבות נוספות למותם של נדב ואביהוא: הם נכנסו לקודש-הקדשים3, לא לבשו בגדי כהונה4, לא היו להם בנים או שלא היו נשואים5. לפי פנימיות הדברים, כל הסיבות הללו קשורות יחד.
נכנסו לקודש-הקדשים – התעלו לדרגת קדושה ללא גבולות. לא לבשו בגדי כהונה – לא התעטפו במצוות מעשיות. לא היו להם בנים – התנתקו מהמשכיות ומקיום העולם הגשמי. לא היו נשואים – ניתקו את עצמם לחלוטין מהנהגות העולם.
והמסר ברור: אל לנו להתנתק מהעולם. עלינו לקיים תורה ומצוות בפועל, ולהביא את אור הקדושה לכל העולם.