ב"ה • פרשת בשלח • י״ב בשבט תשפ״ו

האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל

האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י

דרשה
לשבת

האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל

האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י

דרשה 3/10 לפרשה

הרבי מליובאוויטש

ויקרא

"וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה, וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ"

ויקרא, פרק א', פסוק ו'

דרשה זו עדיין לא נתרמה - מוזמנים לקחת חלק ולתרום לברכה והצלחה.

מעובד מ: תורת מנחם, חלק י"ד, עמ' 251 ואילך

לשם מה ההפשטה?

בפרשת השבוע, יש פירוט של הליך הקרבת הקורבנות בבית המקדש. התורה אומרת כי יש לשחוט את הבהמה על-פי הכללים ההלכתיים הנדרשים, להפשיט את עורה מבשרה, לנתח את אבריה, ולהעלות חלקים מסוימים על המזבח. ובקורבנות מסוימים, צריך לאכול את הנותר.

אחד השלבים החשובים בהליך ההקרבה, היה הפשטת עור הבהמה מבשרה, לפני השלכת אבריה על-גבי אש המזבח.

ונשאלת השאלה: לשם מה יש להפשיט את עור הבהמה, אם מיד לאחר מכן הקורבן עולה באש?

מצוות שהגוף נהנה מהן

ההסבר טמון בכך שהקרבת הקורבן מסמלת את סדר עבודת ה' של יהודי בעולם הזה1:

ישנם תחומים בתורה ובמצוות, שכל יהודי נדרש להתמסר אליהם בכל מאודו, ולהפעיל את מוחו ורגשותיו סביבם ללא לאות.

למשל, יהודי נדרש להשקיע זמן רב ומאמץ שכלי ונפשי וכל זאת על-מנת לשקוע בלימוד התורה ולעסוק ביישום מצוות התורה בצורה הטובה ביותר.

לעומת זאת, ישנם עניינים טובים וחיוביים שעל-אף שצריך לעסוק בהם, מן ההכרח להסתייג ולהגביל את ההשקעה בהם.

לדוגמא, מצוות שהגוף נהנה מהן, כמו סעודות שבת וחג וכדומה. זו בהחלט מצוה גדולה וחשובה מאד. ועם זאת, נדרשת זהירות לא להיות שקוע בכך יתר על המידה. יש למנוע מצב בו היהודי שוקע לחלוטין בהנאה החומרית, ושוכח כליל את הייעוד הרוחני והעיקרי של המצווה.

בשר ועור, כמו אוכל ובגדים

זוהי הסיבה הפנימית לדרישת התורה להפשיט את עור הבהמה מבשרה, לפני הקרבתה על-גבי המזבח:

את בשר הבהמה אנו אוכלים והוא נעשה חלק מאיתנו. הבשר מרמז על המצוות אותן צריך לקיים מתוך השקעה שכלית ורגשית מלאה.

לעומת זאת, מעור הבהמה מכינים בגדים וכיסויים לעטוף את הגוף, אבל העור לא נהפך להיות חלק מאיתנו ממש. לכן, העור מסמל את המצוות שאנו נדרשים לקיים בצורה מושלמת, אך להיזהר מלשקוע בהם יותר מדי.

זהו הרמז בדרישת התורה להפשיט ולהפריד את עור הבהמה מבשרה. התורה מלמדת אותנו להיזהר מלפעול במצוות מסוימות ללא גבול ובכך לשקוע ולהפוך ל'בשר', יש להבחין בסוג נוסף של מצוות שנדרש לקיימם בהגבלת הגוף והחומר בצורה שמקבילה לשימוש ב'עור'.

1. 'לקוטי תורה', ויקרא דף ב' ע"ב ואילך.

הדרשות
הבאות

1/10

הכרה במעלות ושפלות

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"

ויקרא, פרק א', פסוק א'

2/10

הקרבת ה'אני'

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"

ויקרא, פרק א', פסוק ב'

4/10

איך עושים נחת לקב"ה?

"וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"

ויקרא, פרק א', פסוק ט'

5/10

המֶלח כמורה דרך

"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח"

ויקרא, פרק ב', פסוק י"ג

6/10

בין שוגג למזיד

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה"

ויקרא, פרק ד', פסוק ב'

7/10

זכות ראשונים

"אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם, וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַה' לְחַטָּאת"

ויקרא, פרק ד', פסוק ג'

8/10

כפרה אחת או שתיים

"אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא"

ויקרא, פרק ד', פסוק כ"ח

9/10

חומרת הספק

"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"

ויקרא, פרק ה', פסוק י"ז

10/10

בעל-הבית האמיתי

"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ"

ויקרא, פרק ה', פסוק כ"א