למה נדחתה מסירת ההלכות?
בפרשתנו התורה מפרטת את בעלי-החיים המותרים באכילה, ואת אלו שאסורים. לפני הפירוט, מְצַוֶה הקדוש-ברוך-הוא את משה רבינו ואת אהרן הכהן ובניו: "דברו אל בני ישראל לאמר, זאת החיה אשר תאכלו".
רש"י מפרש כי בשונה מכל ציוויי התורה, בהם רק משה או אהרן מסרו את דבר ה' לעם, כאן הציווי נמסר לבני ישראל גם על-ידי בניו של אהרן.
הסיבה לכך היא משום ששני בני אהרן – נדב ואביהוא – הקטירו קטורת בצורה לא ראויה, וכתוצאה מכך מתו1. כיוון ששני בניו הנותרים – אלעזר ואיתמר – קיבלו את גזירת ה' בדומיה, הם זכו כעת למסור לעם ישראל את דברי ה' בנושא כשרות הבהמות והעופות.
מפירוש זה עולה, שפרשה זו נאמרה רק לאחר מיתת בני אהרן, כשנה לאחר מתן תורה. ונשאלת השאלה: הרי מדובר בהלכות בסיסיות של שמירת הכשרות. אם כן, מדוע הקדוש-ברוך-הוא דחה את מסירת הדברים לבני ישראל עד עתה?
מדבר שממה ללא בעלי-חיים
ההסבר טמון בעובדה, שמאז מתן-תורה היו בני ישראל במדבר. מקום שומם שאין בו בהמות וחיות, וכמובן אין בו מאגרי מים שניתן לדוג מהם דגים. כל אותה תקופה, בני ישראל אכלו רק מן שירד מהשמים, ושתו מים מבארה של מרים. במצב הזה, דיני וסימני הכשרות של בעלי-החיים השונים, לא היו רלוונטיים לגביהם. לכן, דינים אלו לא נמסרו לבני ישראל מיד אחרי מתן-תורה.
הציוויים שבני ישראל קיבלו מיד אחרי מתן-תורה, היו אלו שהיה עליהם לקיים ללא דיחוי, כמו אלה שקשורים בנדבות לצורך המשכן וכליו ועשייתם. רק לאחר שהוקם המשכן, הגיעה העת למסור לבני ישראל פרטים מלאים על כשרות בעלי-החיים שהם דינים שעליהם ליישם בעתיד.
בזכות עמוד הענן
ועדיין יש מקום לשאלה: נכון שבמדבר שומם אין חיות, בהמות ודגים, כך שלדיני הכשרות שלהם לא הייתה משמעות מעשית באותה עת, אבל המדבר הוא מקום שורץ נחשים, עקרבים ושאר שרצים2. אם כן, מדוע לא נמסר לבני ישראל איסור אכילתם של אלה, מיד לאחר מתן-תורה?
ההסבר על כך מובן בפשטות:
כאשר בני ישראל היו במדבר, הקדוש-ברוך-הוא עשה להם נס בדמות עמוד ענן גבוה, שהקל עליהם את הדרך. עמוד הענן יישר לפניהם את הדרך, ומנע מבני ישראל את הטורח ללכת בעליות וירידות. הוא גם כיבס להם את הבגדים, והתאים אותם למידות של הילדים הגדלים ומתפתחים.
בנוסף, היה עמוד הענן הורג את הנחשים והעקרבים שנמצאו במדבר3. מכאן, שגם איסור אכילת שרצים ונחשים, לא היה רלוונטי באותה העת. לכן לא מסר הקב"ה הלכות אלה מיד לאחר מתן-תורה, אלא רק לאחר הקמת המשכן.