מניין בכל שעה?!
פרשת השבוע פותחת בציווי הקדוש-ברוך-הוא לספור את בני ישראל ולדעת את מניינם. על כך אומר רש"י כי אמנם ספירה של בני ישראל כבר נערכה בעבר מספר פעמים, אך "מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה"1. כלומר, מרוב אהבתו של הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל, הוא מונה וסופר אותם שוב ושוב – 'כל שעה'.
חכמי המדרש אומרים2, כי במשך ארבעים שנות שהותם של בני ישראל במדבר, נערכו מיפקדים מסוג זה תשע פעמים, ואת המפקד העשירי יעשה מלך המשיח בעידן הגאולה.
ונשאלת השאלה: אם בני ישראל נימנו בכל שנותיהם במדבר רק תשע פעמים, מדוע אומר רש"י "מונה אותם כל שעה", ולא, למשל, "מונה אותם מעת לעת"? הרי אין ספק שרש"י לא משתמש בלשון של גוזמה והפרזה מיותרת, אלא מתכוון לרמוז לנו מסר מסוים.
כל אחד הוא אחד
ההסבר טמון בהבנת מהותו של המושג מיפקד: בכל עם או ציבור יש חילוקי מעמדות בין אנשים. האחד חכם והשני פחות, האחד צדיק והאחד רשע. בדרך כלל, החכם והצדיק משפיעים יותר על החברה ועל אופי ההתנהגות של המקום, וערכם רב יותר בעיני הקהל.
ואולם, במיפקד כולם שווים לחלוטין. הרשע נימנה כאחד – לא פחות, בדיוק כשם שהצדיק נימנה כאחד – ולא יותר. וכשמדובר בבני ישראל, עובדה זו מביאה לידי ביטוי את הנשמה האלוקית שנמצאת אצל כל יהודי בשווה, ללא שום הבדל בין אחד לשני.
לכל אחד ואחת מבני ובנות העם היהודי, יש נשמה קדושה שמהווה את קו-הקשר עם בורא העולם. באמצעות הנשמה האלוקית, יש קשר תמידי בין כל יהודי לקדוש-ברוך-הוא, וכל יהודי יכול לעשות את רצון ה' ולדבוק בו.
הנשמה קיימת גם אצל יהודי שמסיבה כזו או אחרת איננו מצליח לעבוד את ה' ולקיים תורה ומצוות כראוי. וכמובן, הנשמה קיימת בכל יהודי תמיד, בכל עת ובכל שעה.
הקשר שלא נפסק
לכן רש"י כותב כאן "מתוך חיבתן לפניו, מונה אותן כל שעה":
מניין בני ישראל, בו כולם ללא יוצא מן הכלל נימנים בשווה, ולאחר מכן כולם יחד מתחברים במספר כולל אחד, הוא סמל מובהק של הנשמה היהודית הקיימת אצל כל יהודי ללא יוצא מן הכלל, וגורמת לבני ישראל הרבים להיות 'עם אחד'.
ואילו הגדרת המניין כדבר שנעשה 'בכל שעה', היא ביטוי לכך שהקשר של הנשמה עם בורא העולם הוא רצוף ותמידי, וקיים בכל עת ובכל שעה. וגם אצל יהודי שבדרך-כלל הקשר הזה לא מקבל ביטוי גלוי, לפעמים הדבר מתפרץ ומתגלה3. למשל, עובדה היא שגם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, אם הוא יעמוד בפני ניסיון לכפות עליו לעבוד עבודה-זרה, הוא יעמוד בניסיון בגבורה ולא יתפתה לכך בשום אופן. משום שבאותו רגע תאיר בו הנשמה האלוקית בעוצמה.