דרשה
לשבת

למה להוסיף "מלכותו ועולו"?

ב'שירת האזינו' משה רבינו משמיע בפני עם ישראל דברי תוכחה ומוסר, וחותם בנבואה על הגאולה העתידה.

בנוסף, השירה מכילה גם דברים על חסדו הגדול של הבורא לבני ישראל, בהם בחר להיות לו לעם הנבחר, ועל כך אומר משה רבינו: "ימצאהו בארץ מדבר".

על כך מפרש רש"י: "ימצאהו – אותם מצא לו נאמנים בארץ מדבר, שקיבלו עליהם תורתו מלכותו ועולו".

לכאורה, אריכות לשונו של רש"י מעלה תמיהה: הרי היה ניתן לקצר ולכתוב "שקיבלו עליהם תורתו", ולשם מה נחוצה התוספת שקיבלו גם את "מלכותו ועולו"?

בחירה שהיא 'מציאה'

להסבר הדבר, יש להקדים שאלה נוספת:

מדוע הבחירה של הקדוש-ברוך-הוא בעם ישראל נקראת "ימצאהו", בעוד שלכאורה היה ראוי יותר לומר 'יבחרהו בארץ מדבר' ולא "ימצאהו', שהרי 'מציאה' היא דבר שנמצא בדרך-אגב ומבלי כוונה מיוחדת, ואילו 'בחירה' היא בכוונה?

אלא שדווקא בלשון 'מציאה' טמון סוד נפלא על הקשר בין בני ישראל לבורא העולם:

יש הבדל גדול בין האמונה של בני ישראל במציאות הבורא ובקיומו, לאמונתם של רבים מאומות העולם. בדרך כלל, אדם מאמין שהעולם נברא ומתנהל על-ידי ישות עליונה רק אחרי שהוא מתבונן ומעמיק הרבה במחשבתו על מציאות הבורא.

לעומת זאת, בני ישראל הם מאמינים בני מאמינים1. לכן הם מאמינים בבורא העולם באמונה שלימה, ללא היסוסים וללא תהיות רבות, גם ללא התבוננות מעמיקה.

זו הסיבה לתופעה, שגם יהודים שבדרך כלל אינם שומרי תורה ומצוות, מוסרים את נפשם על קידוש השם. הדבר נובע מהאמונה הטהורה שקיימת בלב כל אחד ואחת מישראל. אמונה על-שכלית שאינה מבוססת על הסברים הגיוניים2.

אמונה על-שכלית

מכאן קשר הבחירה של הקדוש-ברוך-הוא בעם ישראל, נקרא 'מציאה'. כשם שמציאה מגיעה לידי המוצא ללא כל טרחה או יגיעה מוקדמת, כך גם האמונה של בני ישראל קיימת בנשמתם, מבלי כל לימוד או טרחה מוקדמת.

וזאת הסיבה שרש"י מאריך וכותב, שבני ישראל קיבלו על עצמם את "תורתו, מלכותו ועולו", כי מעלתם האמיתית של בני ישראל איננה בכך שהם לומדים ומעמיקים בתורת ה' ובגדולת ה' וכתוצאה מכך מאמינים בו, אלא בכך שהם מקבלים על עצמם את מלכות ה' מתוך קבלת-עול ללא צורך בהסברים.