מצוה קלה?!
בפרשת השבוע, מדובר על מִצְוַת 'שילוח הקן'. התורה מְצַוָה שאדם הנתקל בקן ציפורים שאינו שייך לאיש, ורצונו לקחת את הגוזלים, לא יעשה זאת אל מול עיניה של האם הרובצת על-גבם, אלא עליו לשלח את האם הרחק מטווח-ראייה, ורק אז לקחת את הגוזלים.
והתורה מבטיחה על מצוה זו, שכר של אריכות ימים.
ברוב המצוות, לא מפרטת התורה מה השכר על קיומן. ועל הסיבה לכך שבמִצְוָה זו, השכר כן נאמר במפורש, מסביר רש"י1: כי התורה מתכוונת ללמד כי אם על מצוה קלה שכזו שקיומה הוא בשילוח האם בהינף-יד בלבד, התורה מבטיחה שכר כל-כך נחשב, בוודאי שעל מצוות שקיומן כרוך בקושי, יבוא תגמול של שכר עצום.
נשאלת השאלה: נכון ש'שילוח הקן' היא מצוה קלה לקיום ואינה דורשת טרחה מרובה, אך יש מצוות עוד יותר קלות על-ידן ניתן לבטא את העיקרון הזה, כמו למשל מִצְוַת קריאת 'שמע ישראל' שאפילו לא דורשת מעשה כלשהו, וקיומה הוא בדיבור. אם כן, מדוע בחרה התורה דווקא ב'שילוח הקן' כדוגמה למִצְוָה קלה?
אפס טרחה
ההסבר טמון בדיון ההלכתי, מתי חלה על האדם החובה לקיים את מִצְוַת 'שילוח הקן'. האם החיוב הוא בכל עת שהוא רואה קן ובו אם רובצת על גוזלים או שהחיוב חל רק כאשר הוא מעוניין לקחת לעצמו את הגוזלים2.
מפירוש רש"י נראה, שלדעתו החיוב תקף רק כשהאדם מבקש לקחת את הגוזלים. ומאחר ש'שילוח הקן' נעשה בכדי לקחת את הגוזלים, בכל מקרה הדבר כרוך בטרחה של טיפוס לקן וכד', וגם איבוד זמן, אבל קיום המִצְוָה עצמה הוא בשילוח האם בהינף-יד בלבד.
לכן בוחרת התורה דווקא ב'שילוח הקן' כדוגמא למִצְוָה קלה – כי כאשר בכל מקרה האדם טורח בכדי לקחת את הגוזלים, אין שום מניעה מצידו להניף את ידו ולשלח את האם.
לעומת זאת, במצוות אחרות שלא דורשות טרחה מעשית, כמו קריאת-שמע, ייתכן מצב בו האדם עסוק באותה העת בענייניו וקשה לו לפנות את הזמן לקיום המִצְוָה.
שפע ורווחה בזכות המצוות
בהמשך פירושו, רש"י מתייחס לעובדה שמיד לאחר מצוה זו של 'שילוח הקן', אומרת התורה את המִצְוָה לעשות מעקה בבית חדש, האיסור לזרוע כלאים ואיסור שעטנז בבגדים3. ואומר: "אם קיימת מִצְוַת 'שילוח הקן', סופך לבנות בית חדש ותקיים מִצְוַת מעקה, ש"מצוה גוררת מצוה", ותגיע לשדה ולבגדים נאים".
כלומר, התורה מלמדת אותנו כי למרות שקיום מצוה קלה זו לא דורש כל טרחה, המִצְוָה מאירה את נפש האדם, וכתוצאה מכך הוא יזכה לקיים מצוות נוספות, גם קשות יותר – ויזכה לשפע ורווחה של בית, שדה ובגדים נאים.

