שני פירושים סותרים?!
בסיום נאומו הארוך של משה רבינו אל בני ישראל לפני פטירתו, משה מזכיר לשבטים גד וראובן את הבטחתם, ואומר להם: "חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל". כזכור, שבטים אלו רצו לגור מעברו המזרחי של הירדן, ומשה הסכים לבקשתם – בתנאי שיעזרו לבני ישראל בכיבוש הארץ ואף יהיו חלוצים בקרב.
את המילה "חלוצים", מפרש רש"י: "הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה לפי שהיו גיבורים, ואויבים נופלים לפניהם".
במקור הדברים, בפרשת מטות, רש"י פירש שמשמעות המילה "חלוצים" היא: "בראשי גייסות"1. כלומר, כאן המילה "חלוצים" מתפרשת כחַיִל נפרד שמגיע לזירת הקרב לפני שאר הלוחמים. ואילו בפרשת מטות, רש"י מפרש ש"חלוצים" הם אלו העומדים בחזית הקרב ובראש הגדודים.
ונשאלת השאלה: מדוע מפרש רש"י כאן פירוש שונה מפירושו הקודם? והאם אין סתירה בין שני הפירושים?
חלוצים עם תוספת סיכון
הסבר הדבר טמון בשינוי בלשונות הפסוקים. בפרשת מטות, בני גד ובני ראובן אומרים: "ואנחנו ניחלץ חושים לפני בני ישראל". כלומר, נצעד בראש הגדוד ונהיה הראשונים בחזית הקרב. לכן פירש רש"י ש"חלוצים" הם "ראשי גייסות".
לעומת זאת, בפרשתנו משה אומר לשבטים אלו: "חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל". ההפרדה ביניהם לבין בני ישראל במילה 'אחיכם', מוכיחה שה"חלוצים" נדרשו להילחם כגדוד נפרד לחלוטין, והם הכשירו את זירת הקרב לפני בוא הלוחמים.
אולם, הסבר זה רק מגדיל את התמיהה: מדוע שינה משה רבינו את התנאי? בתחילה ביקש מהם רק להיות ראשונים בחזית, וכעת הוא מבקשם להיות גדוד נפרד שלוקח סיכון גדול?
במלחמה טבעית – התנאים שונים
ההסבר לכך הוא, שבשעה שמשה רבינו סיכם עם שבטי גד וראובן שיהיו החלוצים במלחמה על כיבוש הארץ, עדיין הייתה לו תקווה איתנה שבסופו של דבר הקדוש-ברוך-הוא יתיר לו להיכנס לארץ ישראל, והוא עצמו יהיה זה שיעמוד בראש הקרב.
ואם כיבוש הארץ היה מתנהל על-ידי משה רבינו, הייתה מלחמת הכיבוש מלווה בניסים גלויים, ובני ישראל היו מנצחים וכובשים את נחלתם ללא מאמץ. לכן לא הצריך משה את ה"חלוצים" להסתכן כל-כך ולהיות גדוד נפרד, כי לא היה בכך צורך.
אולם פרשתנו נאמרת סמוך לפטירתו של משה, לאחר שהקדוש-ברוך-הוא כבר אמר לו ברורות שהוא עתיד שלא להיכנס לארץ2.
לכן, מתוך ידיעה שיהושע ינהיג את בני ישראל במלחמת הכיבוש, וזו תהיה מלחמה טבעית, משה רבינו ביקש מה"חלוצים" לסכן את עצמם יותר, ולהיות גדוד חלוץ שיכשיר את הזירה לפני בוא הלוחמים האחרים.

