למה להיות נשוי?
כחלק מפירוט סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, אומרת התורה: "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו, וכיפר בעדו ובעד ביתו". כלומר, הכהן צריך לשחוט ולהקריב פר כקרבן חטאת, ובתוך כך לומר וידוי ולבקש מהקדוש-ברוך-הוא סליחה וכפרה.
על פסוק זה, אומרים חכמים1: "ביתו זו אשתו". כלומר בווידוי זה הכהן הגדול צריך לכלול בקשת כפרה גם על אשתו. מכאן שהכהן הגדול העובד את עבודת יום הכיפורים, חייב להיות נשוי2.
ונשאלת השאלה: לפי ההלכה3, על הכהן הגדול לפרוש מאשתו שבעה ימים לפני יום כיפור, כי עבודת היום הקדוש מחייבת קדושה וטהרה יותר מהרגיל. אם כן, מדוע הוא חייב להיות נשוי – האם לא עדיף שלא תהיה לו אישה כלל?!
המטרה איננה היבדלות
עבודת הכהן הגדול במקדש ביום כיפור, הייתה בשיא הקדושה. היא נעשתה מתוך התקדשות יתירה של האיש, העיתוי והמקום. הכהן הגדול – האיש הקדוש ביותר בעם ישראל, נכנס ביום הכיפורים – היום הקדוש ביותר בשנה, לקודש הקדשים – המקום הקדוש ביותר בעולם.
לכן נדרש הכהן הגדול לפרוש מאשתו שבעה ימים לפני עבודת הקודש הזו. כדי להתנתק מהעולם החומרי, ולהתעלות לרמות גבוהות של קדושה.
אולם, התכלית והמטרה של ההתרוממות וההתעלות הזו, איננה היבדלות מן העולם. המטרה היא להביא את הקדושה העילאית לתוך העולם החומרי, ולהפוך את העולם עצמו למרומם, נעלה ורוחני יותר.
על הכהן הגדול, הייתה מוטלת משימה גדולה: לאחר שהזדכך והתעלה לקדושה עילאית ונכנס לקודש-הקדשים, היה עליו לקחת עמו את האור האלוקי הנשגב שהאיר בקודש-הקדשים ולהפיצו בעולם. ובכך הוא סייע לכלל בני ישראל במילוי תפקידם לעדן ולקדש את העולם.
לכן צריך הכהן להיות נשוי. כי המטרה של ההתקדשות שלו איננה ניתוק מן העולם, אלא להפוך את העולם לטוב ונעלה יותר. זוהי התכלית לשמה נברא העולם. ולכן על כל יהודי לשאת אישה כדת משה וישראל, ולחיות חיים יהודיים תוססים בתוך המציאות הגשמית.
סעודה כביטוי להתקדשות
זו גם הסיבה לכך שבמוצאי יום הכיפורים, עם סיום העבודה במקדש, נהגו העם ללוות את הכהן הגדול לביתו, ולערוך סעודה גדולה ומרשימה4:
הסעודה באכילה ושתיה, מתוך שמחה, הייתה ביטוי למטרה של ההתקדשות וההתעלות ביום הקדוש – להחדיר את כל הקדושה הנעלית בתוך העולם, בחי היום-יום, ובכך להשלים את כוונת הבריאה.