דרשה
לשבת

אברהם ושני מלכים

בפרשתנו מסופר על 'מלחמת עולם' שהתרחשה בימי אברהם. לוט אחיינו נופל בשבי, ואברהם מחליט להצטרף למלחמה כדי לחלצו. בעזרת תחבולות¹, הוא מביס ארבעה מלכים שהחריבו כמעט את כל ארץ כנען, וכל זאת עם שלוש מאות ושמונה-עשר לוחמים בלבד².

בסוף המלחמה חוזר אברהם אל עמק שווה, בו הוא פוגש את מלך סדום ואת מלכי-צדק מלך שלם. בפסוקים שלפנינו מתנהלת שיחה בין שני המלכים הללו ואברהם. שיחה המעוררת מספר תמיהות:

ראשית, התורה פותחת "ויצא מלך סדום לקראתו"³, אולם במקום לכתוב את דבריו של מלך סדום, היא מספרת לנו על ברכתו של מלכי-צדק לאברהם, ורק אחר כך חוזרת לדבריו של מלך סדום. מדוע לא מסופר על כל אחד מהמלכים ברצף? שנית, בהמשך אברהם אומר: "הרימותי ידי אל ה' א-ל עליון, קונה שמים וארץ". ויש להבין, מה פשר הדברים? עוד עלינו להבין, מדוע אברהם מסרב לקבל ממלך סדום את הרכוש שלכאורה מגיע לו בצדק בעקבות ניצחונו במלחמה?

נדיבותו של אברהם

כאשר אברהם חוזר מהמלחמה, בשלב זה מלך סדום לא מבקש מאברהם דבר, שהרי אברהם זכה בשבויים וברכוש בַדין, כאשר ניצח את ארבעת המלכים.

אולם, לאחר מכן ראה מלך סדום שמלכי-צדק מברך את אברהם ונותן לו לחם ויין, ובעקבות כך אברהם נותן לו "מעשר מכל"⁴. לאחר שמלך סדום נוכח לראות את נדיבותו של אברהם, הוא מבין כי למרות שגם השבויים וגם הרכוש שייכים לאברהם, יש סיכוי שאברהם ייעתר לבקשתו לקבל לפחות חלק מזה, ורק אז הוא מבקש: "תן לי הנפש, והרכוש קח לך"⁵.

לכן, תיאור האירועים בתורה מדויק, בהתאמה לסדר ההתרחשויות. תחילה יוצא מלך סדום לברך את אברהם, אולם את הבקשות שלו הוא מציג רק לאחר שיחתו של אברהם עם מלכי-צדק מלך שלם.

שונא מתנות יחיה⁶

בתגובה לפנייה שלו, אברהם עונה למלך סדום שתי תשובות. הראשונה: "הרימותי ידי אל ה' א-ל עליון, קונה שמים וארץ, אם מחוט ועד שרוך נעל". כשאברהם אומר "הרימותי ידי", הוא מצביע לשמים, ובעצם אומר: "מתנות אני מקבל אך ורק ממי שראוי לקבל ממנו חסד ובו אני בוטח - מהקדוש-ברוך-הוא, ואינני מעוניין בחסד מבשר ודם, ולכן ממך, מלך סדום, לא אקח דבר, מחוט ועד שרוך נעל".

והתשובה השנייה היא: "ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם". הדברים נאמרים בלשון תמיהה. ואברהם טוען בפני מלך סדום: "ואם אכן אקח ממה שתביא לי, האם לא תתרברב בעתיד שכל העושר וההצלחה שיש לאברהם הם ממך?".

לכן, אברהם לא מוכן לקבל ממלך סדום שום דבר, כדי שלא יאמרו שיצא למלחמה מתוך תאוות ממון, שהרי לאמיתו של דבר, הסיבה לצאתו למלחמה הייתה רק כדי להציל את לוט אחיינו.

מכאן נלמד, שכאשר אדם עתיד לקבל שפע מלמעלה, ראוי לו לקבל זאת ישירות מידי ה' יתברך, ולא באמצעות בשר ודם.

1. ראה רש"י לפרק י"ד, פסוק ט"ו. ↩

2. בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד. ↩

3. בראשית, פרק י"ד, פסוקים י"ז-כ"ד. ↩

4. בראשית, פרק י"ד, פסוק כ'. ↩

5. בראשית, פרק י"ד, פסוק כ"א. ↩

6. משלי, פרק ט"ו, פסוק כ"ז. ↩