מה פשר הכפילות והאריכות?
בפרשת השבוע, מפורטים האיסורים לפנות למעוננים, קוסמים, מגידי עתידות, וכן אלו שמשוחחים עם המתים – שכולם שואבים את הכוחות שלהם מהטומאה. הקדוש-ברוך-הוא מזהיר את בני ישראל, שלא לבקש את עזרתם של האנשים האלו ולהתנזר מכל שימוש בהם1.
בסיום העניין, נאמר: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".
ועל כך מפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות".
בולטת ביותר אריכות הדברים בפירושו של רש"י, שאינו מסתפק במילותיו הראשונות 'התהלך עמו בתמימות', אלא מוסיף ואומר 'ולא תחקור אחר העתידות', ובכך חוזר על האיסור לפנות לקוסמים ומגידי עתידות.
ונשאלת השאלה: מה הצורך באריכות הזו, הנראית כמיותרת לחלוטין, ומדוע רש"י מוצא לנכון לכפול את הדברים שכבר נאמרו?
להתרחק ממקורות לא רצויים
ההסבר הוא, כי את האיסור לפנות למגידי העתידות למיניהם, התורה מנמקת בכך ש"תועבת ה' כל עושה אלה". כלומר, למרות שדבריהם עשויים להיות אמת, אל לו ליהודי להסתייע בהם, משום שכוח הטומאה שבהם מתועב לפני בורא העולם.
לכן התורה לא מסתפקת בעצם האיסור, אלא מסיימת ומדגישה – "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". כלומר, למרות שיתכן כי ניתן לדעת את העתידות על-ידם, יש לחכות בתמימות למעשי הקדוש-ברוך-הוא.
לכן אומר רש"י את פירושו "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו". כלומר, יש להמתין ולצפות למעשי הבורא, מבלי לחתור לדעת אותם מוקדם יותר – ממקורות לא רצויים אלו.
לקבל בלב שלם
אולם, האדם עלול לחפש דרך לדעת את העתיד שלא על ידי כוחות הטומאה. לכן ממשיך רש"י וכותב שוב "ולא תחקור אחרי העתידות". ללמדנו כי כוונת הכתוב היא, שלא ראוי ליהודי לחקור מה יהיה בעתיד אפילו בדרכים המותרות.
ועדיין קיים חשש שיהודי ההולך בתמימות ונמנע מלחקור אחר העתידות, עלול להיות שרוי בדאגה שמא העתיד צופן לו רעות.
לכך מסיים רש"י את פירושו וכותב: "אלא כל מה שיבוא עליך, קבל בתמימות". בכל מקרה, אין כל סיבה לדאגה מהעתיד, כי גם אם העתיד לא מזהיר, יש לקבל בשמחה ובלב שלם ותמים כל דבר שקורה, כי הכל מאת ה'2 והכל לטובה.