דרשה
לשבת

שלוש הבטחות

בפעם השלישית בפרשתנו הקדוש-ברוך-הוא מבטיח לאברהם "את הארץ הזאת לרשתה"¹, אולם, משום מה הפעם, בניגוד לשתי הפעמים הקודמות, אברהם שואל את ה': "במה אדע כי אירשנה?".

עלינו להבין: האם אברהם אינו מאמין חלילה להבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא? וגם, מדוע דווקא כאן שואל אברהם "במה אדע כי אירשנה", בשונה משאר הפעמים? כדי להבין את שאלתו של אברהם דווקא הפעם, עלינו לעמוד תחילה על המשמעות של שלוש ההבטחות של ה' לאברהם על ירושת הארץ, והשוני 'המבלבל' ביניהן.

מי היורש?

ההבטחה הראשונה, " וַיֵּרָא ה' אל אברם, ויאמר, לזרעך אתן את הארץ הזאת"², מדברת על כך שזרעו של אברהם יירש את הארץ. ההבטחה השנייה, לעומת זאת, מדברת אמנם על זרעו של אברהם, אולם גם על אברהם עצמו - "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה, ולזרעך עד עולם"³. יתירה מכך, הקדוש-ברוך-הוא מוסיף לאברהם ציווי⁴: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה". ואילו בהבטחה השלישית, אומר הקדוש-ברוך-הוא: "לתת לך את הארץ הזאת לרשתה". כעת אברהם מבולבל לגמרי. האם עליו לצאת עכשיו למלחמה כדי לכבוש את הארץ? האם ה' מבקש ממנו להמשיך את ניצחונו מול ארבעת המלכים, להשלים את המלאכה ולכבוש את כל ארץ כנען, או שמא הארץ תינתן לזרעו בעתיד, כפי שנראה מההבטחה הראשונה? לכן שואל אברהם את הקדוש-ברוך-הוא: "במה אדע כי אירשנה?". כלומר, במה אדע אם 'אני' אירשנה? האם עליי מוטל לצאת ולכבוש את הארץ, או שמא רק זרעי הוא זה שיירש את הארץ?

ברית "בין הבתרים" כמשל

כתשובה לשאלתו של אברהם, הקדוש-ברוך-הוא מורה לו לקחת שלושה עגלים, שלושה עיזים ושלושה אֵילים ולבתר אותם. בהמות אלו הן משל לשלושת האבות. העגלים - רמז לאברהם שרץ אל הבקר כדי להכין סעודה לשלושת המלאכים⁵. האילים - רמז ליצחק, שהיה מוכן להקריב את עצמו על גבי המזבח, ולבסוף הוקרב איל תחתיו⁶. העזים - רמז ליעקב שלבש עורות גדיי עיזים⁷, כדי לקבל את הברכות במקום עשיו אחיו. הקדוש-ברוך-הוא מצווה את אברהם לקחת גם תור וגוזל, הרומזים למנהיגים שבאו אחרי שלושת האבות - משה ויהושע שהובילו את העם לירושת הארץ בפועל.

בברית בין הבתרים, הקדוש-ברוך-הוא רומז לאברהם ששלושת האבות ימותו לפני ירושת הארץ, ולכן עליו לבתר את שלוש הבהמות הראשונות, כאשר העיט יורד על הפגרים ומסמל את מותם. ואילו משה ויהושע - הם אלו שיעסקו בכיבוש וירושת הארץ. משה ינחיל לבני ישראל את עבר הירדן המזרחי, ויהושע יכבוש וינחיל את שאר הארץ. לכן התור והגוזל נשארים שלמים, ככתוב: "ואת הצפור לא בתר"⁸.

לאחר מכן הקדוש-ברוך-הוא מגלה לאברהם מה עתיד לקרות לזרעו, וסוף הדברים הוא: "ודור רביעי ישובו הֵנָּה, כי לא שלם עוון האמורי עד הֵנָּה"⁹. בכך משלים ה' את תשובתו לשאלה מי עתיד לרשת את הארץ בפועל, באומרו כי רק בני הדור הרביעי יהיו אלו שישובו לארץ ויכבשו ויירשו אותה.

1. בראשית, פרק ט"ו, פסוק ז'. ↩

2. בראשית, פרק י"ב, פסוק ז'. ↩

3. בראשית, פרק י"ג, פסוק ט"ו. ↩

4. בראשית, פרק י"ג, פסוק י"ז. ↩

5. בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ז. ↩

6. בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"ג. ↩

7. בראשית, פרק כ"ז, פסוק י"ז. ↩

8. בראשית, פרק ט"ו, פסוק י'. ↩

9. בראשית, פרק ט"ו, פסוק ט"ז. ↩