מה המסר ב'כפשוטו'?
פרשתנו פותחת בנאום ארוך של משה רבינו, בו הוא מוכיח את בני ישראל על מעשיהם הלא טובים, מבהיר מצוות שניתנו בעבר, וכן חוזר ומזכיר את האירועים שהתרחשו במהלך המסע במדבר.
בתחילת דבריו, מזכיר משה את מעמד מתן-תורה בהר סיני (הנקרא גם הר חורב), ממנו יצאו בני ישראל למסע הארוך לעבר הכניסה לארץ ישראל, ובלשון הכתוב: "ה' אלוקינו דיבר אלינו בחורב לאמר, רב לכם שבת בהר הזה".
רש"י בפירושו מצטט את המילים "רב לכם שבת" ומסביר: "כפשוטו". ולאחר מכן מביא רש"י פירוש נוסף למילים אלו.
כידוע1, מסתתרות בפירוש רש"י הוראות נפלאות בעבודת ה'. ויש לעיין, מה המסר של הפסוק – לאור פירוש זה של רש"י?
למעלה ממלאכים עליונים
על-פי פנימיות התורה, בני ישראל נקראים 'מהלכים' – והמלאכים העליונים נחשבים 'עומדים'2. כלומר, למרות שהמלאכים העליונים הם בריאה רוחנית מופשטת מגשמיות, וקדושתם נעלית ביותר, הם נחשבים כעומדים על עומדם, מבלי יכולת לעלות לדרגות רוחניות עליונות יותר.
ואילו לבני ישראל, גם כנשמות בגופים בעולם הגשמי והחומרי, ניתנה היכולת להתעלות מדרגה לדרגה, ולטפס מעלה מעלה במעלות הקדושה והרוחניות.
לכן נקראות נשמות ישראל 'מהלכים'. יהודי נדרש להיות בהליכה מתמדת, להיות תמיד במגמת התקדמות רוחנית, ואל לו להישאר בדרגה אחת.
לנצל הזדמנויות ואפשרויות
זו ההוראה הנלמדת מהפסוק, הנרמזת בפירוש רש"י:
הקדוש-ברוך-הוא אומר לבני ישראל "רב לכם שבת": עליכם להימנע ממנוחה ורגיעה בעבודתכם הרוחנית, אלא תמיד להתקדם ולהמשיך להתעלות.
רש"י בפירושו רומז להוראה זו במילה אחת: "כפשוטו". כלומר, הדרישה היא ללא פירושים מיוחדים וללא הסברים מפולפלים אלא פשוטו כמשמעו. על יהודי לדעת שעמידה במקום, מבלי להתקדם בתורה ומצוות, היא דבר לא נכון – ומהווה חוסר ניצול של הזדמנויות ואפשרויות.
עלינו להחדיר להכרתנו, את ההכרח להתקדמות ולהתעלות, ולאחוז בה תמיד באופן עקבי ורציף. אם ביום מסוים קיים היהודי מצוה אחת, אל לו להסתפק בכך אלא עליו להתקדם ביום הבא לקיום מצוה או שעת לימוד נוספת. זו הדרך להגיע ליעדים נעלים ומרוממים.