למה למול את המצריים?
במהלך שבע שנות השובע והשפע שחוותה ארץ מצרים, המצריים אגרו ואיפסנו אוכל לקראת שנות הרעב, בהתאם לעצתו של יוסף הצדיק שפתר את חלומותיו של פרעה.
עם תחילת הרעב, המצריים באו אל פרעה בבקשה לספק להם מזון. בתגובה אמר להם פרעה – לכו אל יוסף ועשו כל מה שיורה לכם. העם המצרי טען מנגד, כי יוסף דורש מכל מי שמגיע לבקש תבואה – שימול את בשרו תחילה. כשפרעה שמע על כך, הוא ענה שכוחו של יוסף גדול מאוד, וחובה לקיים את כל מה שהוא דורש.
ונשאלת השאלה: למה באמת יוסף דרש מבני העם המצרי להיות נימולים? איזו תועלת הוא הפיק מכך?
יתר על-כן: כלל הוא שאסור לאדם לחבול בעצמו סתם כך, ללא תועלת ברורה. אם כן, מדוע ציווה יוסף על המצריים להיות נימולים, למרות שהם בכלל לא מחויבים בכך?
כמו אברהם אבינו
הסבר הדבר הוא, שכאשר הקדוש-ברוך-הוא ציווה את אברהם אבינו למול את עצמו ואת זרעו אחריו, הציווי היה למול גם את כל עבדיו ומשרתיו הנחשבים כרכושו1.
זו הסיבה ההלכתית שבגללה ציווה יוסף את כל בני העם המצרי למול את עצמם, שכן יוסף היה השולט על ארץ מצרים, וכל המצריים נחשבו לעבדיו2.
בדרך לעולם טוב יותר
פרט לכך, במילת העם המצרי, הייתה ליוסף כוונה להשיג יעד נוסף: הרמב"ם כתב3, כי הסרת העורלה מחלישה משמעותית את כוח התאווה של האדם. לכן, כשליט על מצרים שהייתה "ערוות הארץ", חש יוסף צורך למול את כל בני העם המצרי, ובכך להחליש אצלם את כוח התאווה – ולעשות את מצרים מקום טוב יותר.
ויש בכך הוראה נפלאה לכל אחד:
אחי יוסף היו רועי צאן, עיסוק שאִפְשֵׁר להם להתרחק מענייני העולם ולעבוד את ה' ברוגע. בכך הם הסירו מעצמם את החשש להיות מושפעים מאומות העולם וללמוד ממעשיהם הרעים.
יוסף, לעומתם, לא הסתגר והתבדל, אלא עסק בהפצת קדושה וטוהר בעולם. יוסף ראה לנגד עיניו את המטרה והתכלית בבריאת העולם – לקדש את העולם ולהפכו למקום מזוכך וטהור. לכן יוסף פעל להחדיר קדושה ועדינות אפילו בקרב העם המצרי, כדי לקדש את העולם ולהביאו לתכליתו.
יוסף מעניק כוח לכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל, להשפיע על העולם כולו ולהפוך אותו לטוב יותר, לא רק למען עם ישראל, אלא גם לתיקון העולם כולו – באמצעות השפעה חיובית גם על אומות העולם.