מה יוצר את הצרעת?
כאשר יהודי מבחין שכתמים לבנים מתפשטים על גופו, עליו לפנות אל החכם שיבחן האם מדובר בתופעה טבעית או בנגע צרעת. אם החכם קבע שאכן מדובר בנגעי צרעת, הולך המצורע אל הכהן שבעירו – והלה מכריז עליו כטמא.
בשלב זה, בהוראת הכהן המצורע צריך לשהות שבעה ימים בבידוד, מחוץ למחנה1. לאחר מכן, אם הכתמים נעלמו, הוא יכול להתחיל בתהליך הטהרה.
בהיבט הפיזי, כתמי הצרעת נוצרים בעקבות קרישי דם או חסימה מקומית בזרימת הדם. כאשר זרימת הדם לא מגיעה למקום מסוים בגוף כנדרש, נוצר כתם לבן בעור – וזו הצרעת.
הבעיה היא במחסום
כל חולי בגוף האדם, מהווה אינדיקציה על בעיה ו'מחלה' מקבילה במהותו הפנימי והרוחני. גם בעיה בזרימת הדם, היווצרות כתם לבן וצמיחת שיער בהיר במקום הכתם, רומזים לסוג של מחלה רוחנית.
לפעמים, אדם עשוי ללמוד תורה במשך זמן רב, ולהעמיק בסודותיה ואפילו לחדש בה חידושים. ועם זאת, לא ניכרת פעולה והשפעה של התורה שהוא לומד על המידות ועל הרגשות הפנימיים שלו. למרות שהוא מרבה לעסוק בחוכמת התורה ובאותיותיה הקדושות, הלימוד לא יוצר השפעה חיובית המעדנת את האישיות שלו. לפעמים, מתפתחת אפילו תחושת ישות עצמית וגאווה – ומשיכה לחומרנות.
הבעיה2 נובעת מקיומו של 'מחסום' בין הלימוד השכלתני, לאמונה והתודעה שזוהי תורתו של הקדוש-ברוך-הוא.
כשם שמחסום בזרימת הדם גורם לכתם בעור ולצמיחת שיער לבן, כך מחסום בין הלימוד השכלתני לאמונה, יוצר 'כתם' שלילי במידותיו של האדם, ולצמיחה של מידות שליליות כמו נטייה לגאווה וחומריות.
לוודא שההשפעה חיובית
הפתרון לבעיית 'הצרעת הרוחנית', טמון בפתרון שהתורה מציעה למצורע:
לכל אדם יש שבע מידות3 – שבעה סוגים של רגשות ונטיות נפשיות שגורמות לו לאהוב, לכעוס, להתפאר, להתנצח ועוד.
במקרה של מחסום בין לימוד התורה השכלתני להשפעה על המידות, יש להתבונן במהות האלוקית ובגדולת הבורא. כך האמונה והתודעה האלוקית תחדור למידותיו ותשפיע על חייו. זו הדרך לוודא שלימוד התורה לא יגרום להתפתחות נטיות שליליות. ולחילופין, תיווצר לו השפעה חיובית על המידות.