למה חשוב הייחוס?
התורה פותחת את הסיפור על מחלוקת קורח, בתיאור שושלת משפחתו. החל מהעובדה שהיה בנו של יצהר, ועד לכך שהיה נכדו של קהת, ונינו של לוי בן יעקב אבינו.
מדוע התורה לא הסתפקה בציון שמו של קורח עצמו, ומצאה לנכון לפרט גם את שמות אבותיו?
המפרשים מסבירים1 שקורח התרעם על כך שלא הוא התמנה לנשיא שבט הלוי אלא אליצפן בן עוזיאל. וזאת, למרות שיצהר, אביו של קורח, הוא האח הגדול אחרי עמרם הבכור, אביהם של משה ואהרן, ולכן נשיאות השבט אמורה להינתן למשפחתו של יצהר, ולא למשפחתו של עוזיאל, האח שבא אחריו. ואם בקביעת המינויים לא מתחשבים בסדר הגדוּלה במשפחה - מדוע דווקא אהרן התמנה לכהונה ולא קורח? האם רק לגבי אהרן (שהיה אכן בכור) תקף סדר הקדימה והבכורה?
לכן פירטה התורה את ייחוסו של קורח, כדי שנבין את טענותיו.
סגולתו של השמן
"יצהר" היא מילה נרדפת לשֶׁמֶן, וכפי שנאמר: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך"2, ו"ארץ זֵית יצהר ודבש"3. בגשמיות, השמן צף מעל כל המשקאות, אות לחשיבותו העליונה4. וכך גם ברוחניות. המים הם משל לחוכמה ("אין מים אלא תורה"5), והשמן שצף מעל המים, רומז לדרגה גבוהה עוד יותר, שהיא המקור לחוכמה. דרגה זו נקראת בתורת הסוד "חכמה סתימאה" [- חוכמה סתומה ועלומה]6.
מבואר בתורת החסידות7, שטענתו של קורח הייתה, כי בהיותו "בן יצהר", אדם בדרגה רוחנית גבוהה שנמשלה לשמן, ראוי שהוא יהיה הכהן הגדול, ולא אהרן.
"אהרן שיורד"
אלא שעם כל מעלתו הגדולה, קורח בכל זאת טעה. כי לאמיתו של דבר, רק אהרן הכהן יכול להמשיך את האור הרוחני הנעלה ממקור החוכמה (שֶׁמֶן) למעלה, ולהוריד אותו למטה. וכפי שנאמר בתהילים8: "כשמן הטוב על הראש, יורד על הזקָן, זְקַן אהרן שיורד על פי מידותיו". כלומר, דווקא אהרן הוא המוריד למטה ומשפיע את דרגת השמן שלמעלה. ולכן, אהרן נעלה יותר מקורח, כי קורח אכן שייך אל אותה דרגה גבוהה שלמעלה מהחוכמה, אך אין לו את היכולת להשפיע ממנה ולהביא את אורהּ למטה. דווקא אהרן שמצליח להוריד את האור מדַרגה זו, ולגרום שה'שמן' לא יישאר סתום ועלום אלא יהיה גלוי ומאיר לעיני כל - הוא הראוי להיות האיש שיישא בתפקיד ההן הגדול.
'אור החיים' בפירושו לבמדבר, פרק ט"ז, פסוק א'. וראה גם רש"י שם. (וראה מאמר דיבור-המתחיל "השׂם נפשנו בחיים", ג' תמוז תשח"י, הערה 18. 'תורת מנחם - ספר המאמרים מלוקט' [מהדורת תשס"ד], חלק ד', עמוד ב'). ↩
דברים, פרק י"א, פסוק י"ד. ↩
מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ל"ב. ↩
ראה דברים רבה, פרשה ז', פיסקא ג'. 'אמרי בינה' (לאדמו"ר האמצעי) [מהדורת תשס"ט], שער הקריאת שמע, דף פ"ב, א'-ב', ועוד. ↩
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י"ז, עמוד א'. ↩
ראה 'אור התורה' (לאדמו"ר הצמח צדק), בראשית, כרך ה', חנוכה, דף תתקס"א, עמוד ב'; דף תתקס"ב, עמוד א'. 'דרך מצוותיך' (לאדמו"ר הצמח צדק), מצוַת נר חנוכה, דף ע"ב, א'-ב'. ↩
'ליקוטי תורה', פרשת קורח, דף נ"ד, ג'-ד'. ↩
פרק קל"ג, פסוק ב'. (וראה ב'ליקוטי תורה', פרשת בהעלותך, דף ל', ג'; שם, פרשת קורח, דף נ"ג, ג', ודף נ"ד, א'-ב', בעניין 'זקן אהרן'). ↩