השמן הראשון
פרשתנו פותחת בציווי להביא שמן למשכן, לצורך הדלקת המנורה. והתורה אומרת שלא מדובר על שמן רגיל, אלא נדרש דווקא "שמן זית זך"1. אומרים על כך חז"ל, כי בהפקת השמן מהזיתים ישנם שלושה שלבים, ו'שמן זית זך' הוא השמן היוצא בשלב הראשון שהוא המובחר ביותר2.
כידוע, כל יהודי יכול וצריך להיות "משכן" לבורא העולם, בו שוכנת השכינה3. לכן, כל הציוויים בתורה אודות המשכן, רומזים גם לדרכים שבהם על היהודי לעבוד את ה'.
אם כן, עלינו להבין מה רומז הציווי להביא שמן, ודווקא שמן מובחר ו'זך'?
יתרון הפנימיות
להבנת הדברים, נתבונן בהבדל שבין שמן לשאר המשקים. ראשית, בשונה מכל משקה, השמן אינו מתערבב עם משקים אחרים4 אלא תמיד צף מעל כולם. מכאן שהשמן הוא המשקה החשוב ביותר.
יתרון נוסף של השמן על פני המשקים האחרים הוא שהשמן לא עוצר במקומו, אלא מתפשט וחודר אל תוך כל מה שסביבו5.
לפיכך, מוסבר על כך בחסידות ששמן רומז לפנימיות התורה – תורת הסוד והחסידות6. שכן, היא החלק הנעלה ביותר שבתורה, בדוגמת השמן שמעל כל שאר המשקים. ובנוסף לכך, בדומה לשמן שחודר לכל דבר, גם לימוד פנימיות התורה כובש את האדם, חודר לתוכו ויש לו השפעה על כל אישיותו.
כמו זית כתוש
לכן, הציווי על הבאת השמן למקדש, רומז לכך שבעבודת ה' יש חשיבות רבה ללימוד ולעיסוק בפנימיות התורה. אין להסתפק רק בחלק הנגלה של התורה, התלמוד והפסיקה, אלא יש ללמוד גם את חלק הסוד ותורת החסידות.
בלימוד החסידות יכולות להיות כמה גישות, ועל כך מְצַוָה התורה: לא לקחת שמן רגיל אלא דווקא שמן מובחר. כלומר, לא לגשת ללימוד החסידות כמו לעוד חכמה או רעיון יפה, אלא בצורה ראויה ומעודנת במיוחד. משמעותה של עדינות זו, מרומזת במילים "כתית למאור"7. כדי להפיק מהזית שמן, כותשים אותו – וכך יש לעסוק בפנימיות התורה מתוך התבטלות וענווה.