ב"ה • פרשת ויקהלפקודי • כ״א באדר תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
דרשה 2/10 לפרשה
החלק המובחר שבתורה
"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
מעובד מ: מבוסס על ליקוטי-שיחות חלק א', עמ' 170 ואילך

השמן הראשון

פרשתנו פותחת בציווי להביא שמן למשכן, לצורך הדלקת המנורה. והתורה אומרת שלא מדובר על שמן רגיל, אלא נדרש דווקא "שמן זית זך"1. אומרים על כך חז"ל, כי בהפקת השמן מהזיתים ישנם שלושה שלבים, ו'שמן זית זך' הוא השמן היוצא בשלב הראשון שהוא המובחר ביותר2.

כידוע, כל יהודי יכול וצריך להיות "משכן" לבורא העולם, בו שוכנת השכינה3. לכן, כל הציוויים בתורה אודות המשכן, רומזים גם לדרכים שבהם על היהודי לעבוד את ה'.

אם כן, עלינו להבין מה רומז הציווי להביא שמן, ודווקא שמן מובחר ו'זך'?

יתרון הפנימיות

להבנת הדברים, נתבונן בהבדל שבין שמן לשאר המשקים. ראשית, בשונה מכל משקה, השמן אינו מתערבב עם משקים אחרים4 אלא תמיד צף מעל כולם. מכאן שהשמן הוא המשקה החשוב ביותר.

יתרון נוסף של השמן על פני המשקים האחרים הוא שהשמן לא עוצר במקומו, אלא מתפשט וחודר אל תוך כל מה שסביבו5.

לפיכך, מוסבר על כך בחסידות ששמן רומז לפנימיות התורה – תורת הסוד והחסידות6. שכן, היא החלק הנעלה ביותר שבתורה, בדוגמת השמן שמעל כל שאר המשקים. ובנוסף לכך, בדומה לשמן שחודר לכל דבר, גם לימוד פנימיות התורה כובש את האדם, חודר לתוכו ויש לו השפעה על כל אישיותו.

כמו זית כתוש

לכן, הציווי על הבאת השמן למקדש, רומז לכך שבעבודת ה' יש חשיבות רבה ללימוד ולעיסוק בפנימיות התורה. אין להסתפק רק בחלק הנגלה של התורה, התלמוד והפסיקה, אלא יש ללמוד גם את חלק הסוד ותורת החסידות.

בלימוד החסידות יכולות להיות כמה גישות, ועל כך מְצַוָה התורה: לא לקחת שמן רגיל אלא דווקא שמן מובחר. כלומר, לא לגשת ללימוד החסידות כמו לעוד חכמה או רעיון יפה, אלא בצורה ראויה ומעודנת במיוחד. משמעותה של עדינות זו, מרומזת במילים "כתית למאור"7. כדי להפיק מהזית שמן, כותשים אותו – וכך יש לעסוק בפנימיות התורה מתוך התבטלות וענווה.


  1. 1. תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'.

  2. 2. תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ו, עמוד א'.

  3. 3. 'שני לוחות הברית', מסכת תענית, אות ל'.

  4. 4. משנה, מסכת 'טבול יום', פרק ב', משנה ה'.

  5. 5. 'שולחן ערוך', יורה-דעה, הלכות תערובות, סימן ק"ה, סעיף ה'.

  6. 6. 'אמרי בינה', שער ה'קריאת-שמע', פרק נ"ד ואילך.

  7. 7. תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'.

הדרשות
הבאות
1/10
משה וישראל – מציאות אחת
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
3/10
יופיו של היהודי שבשוליים
"וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
4/10
אחדות על אף ההבדלים
"שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק י'
5/10
אמת יש רק אחת
"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם, קֹדֶשׁ לַה'".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ו
6/10
מול המלך כולם שווים
"וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם"
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ט
7/10
הנרות והקטורת כמייצגי המטרה
"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי".
תצוה, פרק כ"ט, פסוק כ"ג
8/10
ללא עיניים זרות
"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת".
תצוה, פרק ל' פסוק א'
9/10
גם יהודי 'מצופה' לא נטמא
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר".
תצוה, פרק ל', פסוק ג'
10/10
להיות שקוע ב"קודש קדשים"
"קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה'".
תצוה, פרק ל', פסוק י'
1/10
משה וישראל – מציאות אחת
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
3/10
יופיו של היהודי שבשוליים
"וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
4/10
אחדות על אף ההבדלים
"שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק י'
5/10
אמת יש רק אחת
"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם, קֹדֶשׁ לַה'".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ו
6/10
מול המלך כולם שווים
"וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם"
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ט
7/10
הנרות והקטורת כמייצגי המטרה
"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי".
תצוה, פרק כ"ט, פסוק כ"ג
8/10
ללא עיניים זרות
"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת".
תצוה, פרק ל' פסוק א'
9/10
גם יהודי 'מצופה' לא נטמא
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר".
תצוה, פרק ל', פסוק ג'
10/10
להיות שקוע ב"קודש קדשים"
"קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה'".
תצוה, פרק ל', פסוק י'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].