למה להמעיט בערך האבות?
משה רבינו בא אל הקדוש-ברוך-הוא בטענה1: "למה הרעותה לעם הזה?", מדוע עם ישראל צריך לסבול כל כך? מדוע בני אברהם יצחק ויעקב נתונים בצרות הגלות הנוראה?
בתשובתו, פותח הקדוש-ברוך-הוא בהקדמה2: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי ה'. וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּי, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם".
ונשאלת השאלה: מדוע ההקדמה הזו נחוצה, ואיך היא קשורה לתשובה על הטענה של משה?
בנוסף יש להבין, מדוע אומר ה' למשה דברים שלכאורה ממעיטים בערך האבות הקדושים שלא זכו להתגלות של שם הוי'? הרי ברור שלאמירה כזו יש סיבה כבדת משקל.
יציאת מצרים רוחנית
אלא בכך טמונה התשובה לשאלת משה רבינו.
כלומר:
בני ישראל סובלים קשיים בגלות מפני שהקדוש-ברוך-הוא רוצה לגלות לבני ישראל את שם הוי'. מדובר בהתגלות נעלית ביותר, וכדי לזכות לכך נדרשת הכנה של עידון וזיכוך באמצעות ייסורי הגלות.
הסיבה לכך היא משום שהיציאה ממצרים והגאולה היא לא רק גאולה גשמית, שחרור מעבדות פיזית – אלא גם גאולה רוחנית, התעלות לרמה רוחנית גבוהה ביותר, שבה זוכים להתגלות שם הוי' הנעלה.
כדי להמחיש ולהדגיש שהגילוי הזה נעלה ומיוחד, עד כדי כך שבשבילו שווה לסבול את כל ייסורי הגלות, אומר הקדוש-ברוך-הוא למשה, שאפילו האבות הקדושים לא זכו לגילוי נעלה כל כך, מכיוון ששם לא עברו את ייסורי הגלות.
מידת האמת
על מהותה של התגלות שם הוי', ניתן ללמוד מפירוש רש"י על המילים "ושמי ה' לא נודעתי להם": "לא ניכרתי להם במידה האמיתית שלי, שעליה נקרא שמי ה'". כלומר, שם הוי' מסמל את מידת האמת.
מכך נוכל להבין כיצד ההתגלות הנעלית הזו באה לידי ביטוי אצל כל יהודי. כאשר יהודי זוכה לגילוי שם הוי', הוא חדור באמת. והאמת מתאפיינת בכך שאין בה שינויים ותנודות. זהו מצב בו כל מעשיו של היהודי, ללא יוצא מן הכלל, נעשים "לשם שמים".
השלימות של גילוי שם הוי', תהיה בגאולה השלימה, עם קיום היעוד "ומלאה הארץ דעה את ה'"3, וכפי שכותב הרמב"ם4 שהכתוב מלמד על כך שבאותו הזמן "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".