ב"ה • פרשת וירא • כ״א בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 7/10 לפרשה
הברכה שמבטיחה הצלחה
"יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"
במדבר, פרק ו', פסוק כ"ו

ומה עם הניצוצות שנותרו?

לפי פנימיות הדברים, שתי הפיסקאות הראשונות של 'ברכת כוהנים' מכילות ברכות ונתינת-כוח ליהודי בעבודה של בירור והעלאת ניצוצות הקדושה שבעולם. מדובר גם בנתינת כוחות לפני ביצוע המשימה, וגם בהשפעת אור ושפע עצום לאחר ביצועה המוצלח (ראו בדרשות הקודמות).

ומה קורה אם היהודי לא הצליח למלא את המשימה הזו באופן מושלם, ולמרות מאמציו נשארו בדברים שאיתם הוא בא במגע, ניצוצות של קדושה שלא התבררו ולא התעלו?

תוספת כוח מלמעלה

המענה והברכה למצב כזה, נמצא בפיסקה הבאה של 'ברכת כוהנים' - "ישא ה' פניו אליך":

המשמעות הפנימית של ברכה זו היא, שיהודי שלא זכה להצלחה מלאה בעבודתו, יתרומם ויתנשא על ידי הקדוש-ברוך-הוא, ויקבל תוספת כוח מלמעלה כדי להצליח בעבודתו באופן מושלם.

יתר על כן, ההשפעה תגיע אליו בבחינת "פנים". כלומר, בהארה וגילוי ולא בהעלם והסתר. וכך, ההצלחה בעבודתו מובטחת מלמעלה.

אך עדיין צריך להבין, כיצד תגיע פתאום הארה גבוהה שכזו, בלי הכנה ראויה מצד האדם? הרי בסופו של דבר, הוא לא הצליח לעשות את עבודתו כנדרש?!

על כך מסיים הפסוק ואומר: "וישם לך שלום". מהותו של השלום היא החיבור בין שני דברים הופכיים, כדברי המדרש1: "'הַמְשֵׁל ופחד עִמו, עושה שלום במרומיו'2 - המשל, זה מיכאל. ופחד, זה גבריאל. מיכאל מן המים וגבריאל מן האש, והן עומדין לפני השכינה ואינן מזיקין זה את זה, הווי אומר: 'עושה שלום במרומיו'". כלומר, השלום נובע מההתבטלות כלפי דבר נעלה, והביטול גורם לכך ששני דברים שהם הופכיים לגמרי, יחיו ביניהם בשלום3. וכך גם בענייננו, ההתבטלות כלפי הקדוש-ברוך-הוא גורמת לאדם שיהיה ראוי לברכה מלמעלה, למרות שעדיין לא סיים לגמרי את עבודתו בעולם.

ברכת השלום והגאולה

על חשיבותו של השלום, יש ללמוד מהאמרה של רבי אלעזר, בשם רבי חנינא, המופיעה בסיום מסכת ברכות, המסכת הראשונה בתלמוד הבבלי: "תלמידי חכמים, מרבים שלום בעולם"4. כלומר, על ידי העיסוק בתורה של תלמידי-החכמים, נוצר מצב של שלום. וגם בסיום מסכת עוקצין, המסכת האחרונה בששת סדרי המשנה, מובאת אמרתו של רבי שמעון בן חלפתא: "לא מצא הקדוש-ברוך-הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום"5. כלומר, הכלי המתאים ביותר להכיל את ברכתו של ה', הוא השלום. והכוונה לשלום שבא על-ידי התורה, המרבה את השלום בעולם, ועל-ידי העיסוק בתורה, היהודי זוכה לברכת ה' להצלחה מופלגת בעבודתו בעולם - העבודה שבסופו של דבר, תביא לקיום נבואתו של הנביא זכריה6: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", בגאולה האמיתית והשלמה, שתבוא במהרה בימינו.


  1. תנחומא, פרשת ויגש, סימן ו'. ↩

  2. איוב, פרק כ"ה, פסוק ב'. ↩

  3. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת נשא, דף כ"ז, א'. ↩

  4. מסכת ברכות, דף ס"ד, עמוד א'. ↩

  5. מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב. ↩

  6. זכריה, פרק י"ג, פסוק ב'. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
אהבה ויריעה
"וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד"
במדבר, פרק ד', פסוק כ"ה
2/10
אהבה מלמעלה
"עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי"
במדבר, פרק ד', פסוק כ"ז
3/10
קרשים של יראת שמים
"וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם לְכָל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו"
במדבר, פרק ד', פסוק ל"א
4/10
שערה מופלאה
"כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ... גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ"
במדבר, פרק ו', פסוק ה'
5/10
ברכה שמורה
"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ"
במדבר, פרק ו', פסוק כ"ד
6/10
פנים מאירות תמיד
"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ"
במדבר, פרק ו', פסוק כ"ה
8/10
הקטורת כאמצעי חינוכי
"וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ... כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת"
במדבר, פרק ז', פסוקים י'-י"ד
9/10
נשיאי האור
"זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל"
במדבר, פרק ז', פסוק פ"ד
1/10
אהבה ויריעה
"וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד"
במדבר, פרק ד', פסוק כ"ה
2/10
אהבה מלמעלה
"עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי"
במדבר, פרק ד', פסוק כ"ז
3/10
קרשים של יראת שמים
"וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם לְכָל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו"
במדבר, פרק ד', פסוק ל"א
4/10
שערה מופלאה
"כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ... גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ"
במדבר, פרק ו', פסוק ה'
5/10
ברכה שמורה
"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ"
במדבר, פרק ו', פסוק כ"ד
6/10
פנים מאירות תמיד
"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ"
במדבר, פרק ו', פסוק כ"ה
8/10
הקטורת כאמצעי חינוכי
"וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ... כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת"
במדבר, פרק ז', פסוקים י'-י"ד
9/10
נשיאי האור
"זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל"
במדבר, פרק ז', פסוק פ"ד

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].