הפנימיות – מקור הקללה?!
בפרשתנו מופיעות מצוות רבות, עליהן חוזר משה לפני בני ישראל לקראת כניסתם לארץ הקודש. ואכן, רוב המצוות שנאמרו במעמד זה קשורות לארץ ישראל ולזמן שבו בני ישראל יושבים בה.
קודם לכן, מְצַוֶה הקדוש-ברוך-הוא את בני ישראל, שעם הכניסה לארץ יעמדו למרגלות הר גריזים והר עיבל העומדים זה כנגד זה, ושם יברכו את מי שילך בדרך התורה והמצוות, ויקללו את מי שיסור מדרך התורה. כנאמר בפסוק הפותח את הפרשה: "ראה, אנכי נותן לפניכם היום, ברכה וקללה".
מוסבר על כך בתורת החסידות, כי במילה "לפניכם" יש רמז שהשכר והברכה להם יזכה היהודי ההולך בדרך התורה והמצוות, יחדרו לפנימיותו. כלומר, הברכה תשפיע ותחלחל בכל ענייניו ובכל עיסוקיו, ותתבטא בפרנסה, בריאות, אריכות ימים ועוד.
והסיבה לכך היא, שכאשר יהודי מקיים מצוה, הוא מבטא בכך את פנימיות נפשו הטהורה המבקשת להתקרב ולהתחבר אל הקדוש-ברוך-הוא. לכן, מעשיו מעוררים בחינה פנימית ונעלית ביותר באלוקות, ומשם מושפעת טובה וברכה לפנימיותו של היהודי.
ונשאלת השאלה: בכתוב נאמר "ראה, אנוכי נותן לפניכם היום, ברכה וקללה". ולפי האמור, גם הקללה שמגיעה ליהודי שנמנע מללכת בדרך הישרה, מגיעה מבחינה פנימית ונעלית ביותר. ויש לתמוה – כיצד ייתכן שבחינה פנימית ונעלית באלוקות, תהיה שורש ומקור לקללה שעלולה להזיק ולהרע ליהודי, חלילה?
'קללות' של גדולי ישראל
ההסבר יובן על פי סיפור על רבי שמעון בר יוחאי, המסופר בתלמוד1:
באחד הימים, שלח רבי שמעון את רבי אלעזר בנו, להתברך מפיהם של גדולי ישראל באותו הדור. הלך הבן לבית-המדרש וביקשם לברכו. ואולם, לתדהמתו, תלמידי החכמים השמיעו בפניו קללות איומות שגרמו לו פחד ואימה.
חזר הבן לאביו, וסיפר לו את אשר אירע. הרגיע אותו רבי שמעון והסביר לו, שתלמידי החכמים רצו לברכו בברכות נעלות ביותר, אך דווקא בגלל מעלתן וחשיבותן, לא ניתן לבטא את הברכות הללו במילים ברורות ומפורשות, כי כל ביטוי יכול רק להמעיט מערכן. לכן החליטו לרמוז על הברכות האמיתיות במילים שנראות כלפי חוץ כקללות2.
מטרת הקללה – תשובה
גם בפרשת השבוע, הקדוש-ברוך-הוא מבטיח ברכות נפלאות לכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל. אלא שכאשר יהודי סר מהדרך הישרה, הוא אינו יכול להיות כלי ראוי לברכות נשגבות שכאלו, ולכן כאשר הן יורדות לעולם הגשמי, הן נראות כקללות.
ואולם, יש לזכור שמטרת הקללות היא לעורר את האדם לשוב אל ה'. וכאשר עבודת התשובה של היהודי תחלחל בו בפנימיותו, הברכות העצומות שבאות מפנימיותו של הבורא, יבואו לידי ביטוי כשפע רב.