למה כינס משה את בני ישראל?
פרשת השבוע פותחת בהכרזה של משה רבינו אל כל בני ישראל1: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם.. לעברך בברית ה' אלוקיך".
ההתכנסות הזו של כל בני ישראל יחד, התרחשה ביום פטירתו של משה רבינו, והיא נועדה להכניס את כל העם בברית מיוחדת עם הקדוש-ברוך-הוא, כדברי רש"י בפירושו על הפסוק: "מלמד שכינסם משה לפני הקדוש-ברוך-הוא ביום מותו להכניסם בברית".
גם הפרשה הבאה, פרשת 'וילך', עוסקת במאורעות יום פטירתו של משה ודבריו לעם ישראל באותה עת, ככתוב בתחילתה: "וילך משה, וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל".
כל הנהגתו של משה רבינו ביום פטירתו, הייתה מרתקת ומפליאה. בעוד שעל יעקב אבינו נאמר שביום פטירתו היה חולה וחלוש, למשה רבינו לא היה שום חיסרון באף אחד מאיבריו2.
ההבדל בא לידי ביטוי בכך, שכאשר יעקב אבינו רצה לברך את בניו ביום פטירתו, הוא ביקש מהם3 "האספו.. הקבצו ושמעו". כלומר, בואו אתם אלי והתקבצו סביבי. ואילו משה רבינו לא קרא לבני ישראל לבוא אליו, אלא כמי שכוחו במותניו, משה הלך אל העם, ככתוב: "וילך משה".
נשאלת השאלה: אם כן, מדוע כאן, בכריתת הברית, בפרשת ניצבים, רש"י מפרש שמשה כינס את בני ישראל כדי להשמיע להם את הדברים? כיון שהיה בריא וחזק, היה מן הראוי שמשה ילך לבני ישראל וירצה בפניהם את הדברים, ומדוע קראם אליו וכינס אותם לפני ה'?
לנסוך כוחות בעם
ההסבר טמון בהגדרת המטרה לשמה קרא משה לבני ישראל בפרשה זו:
לפני פטירתו מהעולם הזה, רצה משה רבינו – הרועה הנאמן של בני ישראל במשך כל שנות הנדידה במדבר – לנסוך בעמו כוחות חזקים להמשך חייהם בארץ ישראל.
משה החליט שהפעולה שיכולה לגרום לבני ישראל לקבל כוחות חזקים בצורה המיטבית, היא כריתת ברית נצחית בין הקדוש-ברוך-הוא ועמו.
לכן קרא משה לכל בני ישראל להתכנס יחד אל מקום אחד. מאחר שכריתת הברית הייתה כדי ליצור איחוד נצחי בין כורתי הברית, היה מן ההכרח שכל בני ישראל יבואו ויתקבצו אל מקום כינוס אחד באחדות מוחלטת. שכן, רק מתוך האחדות הזו יוכלו לקבל כוחות איתנים מבורא העולם.
אנרגיות בעקבות האחדות
יש ללמוד מכך מסר נפלא:
המבקש להזדכך, להיטהר ולקבל כוחות מבורא העולם, עליו להגיע תחילה לאחדות ישראל, וכמובן להימנע מפירוד בין בני ישראל.
וכאשר האדם יוצר שלום ואחדות בינו לסובבים אותו, ומרבה שלום בעולם, אין ספק שברית השלום והאחדות תניב תוצאות של כוחות חזקים ואנרגיות חיוביות לעבודת ה'.