אמוריים או כנענים?
בד בבד עם הבשורה על הכניסה העתידית לארץ ישראל, מודיע הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם".
ויש לתמוה: למה תהיה צרעת בבתי בני ישראל? ואיך ההודעה על כך היא חלק מהבשורה על הכניסה לארץ?
מפרש רש"י: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל-ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן".
יש לשים לב, כי במקור הדברים במדרש, נאמר1: "כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם..". ואילו רש"י משנה וכותב: "לפי שהטמינו אמוריים". כלומר, רש"י מייחס את העניין לאומה אחת מבין כל יושבי ארץ כנען.
מהו פשר השינוי?
'קליפת' הדיבורים השליליים
על-פי החסידות, כל אחת מאומות העולם מסמלת 'קליפה' ותכונה שלילית מסוימת.
ה'אמוריים' מגלמים את קליפת ה'אמירה' הנרמזת בשמם2. אמירות ודיבורים שליליים, דיבורים רעים, דברי הבל, לשון-הרע וסתם פטפוטי סרק – כל אלה נכללים ב'קליפה' הנקראת 'אמורי'.
זו הסיבה לכך שמבין כל העמים היושבים בארץ כנען, בוחר רש"י להזכיר דווקא את ה'אמוריים'. לרמז על-כך שקליפת ה'אמורי' שממנה באים לשון-הרע ודיבורים שליליים, היא הגורמת לנגעי צרעת בקירות ביתו וגופו של האדם3.
להפוך את ה'אמורי' לזהב
מצד שני, בעובדה שדווקא אצל ה'אמוריים' נמצאים אוצרות של זהב, יש הוראה נפלאה:
כשאדם מדבר לשון-הרע ודברי הבל, דיבוריו הם 'קליפה' שלילית ורעה. ואולם מצד שני, לדיבור יש פן נוסף המשתווה ל'מטמון של זהב' והוא היכולת להשתמש בדיבור לדיבורים של קדושה וטוהר.
בכוח הדיבור ניתן ללמוד תורה, להתפלל, וגם לומר מילה טובה לחבר ולהשפיע השפעה טובה ורצויה.
יש לבטל את קליפת ה'אמורי' המבטאת דיבורים שליליים, ולהפכה ל'מטמוניות של זהב' בדיבורי קדושה וטהרה.