למה הבגדים חשובים?
לגבי סדר עבודת הכהן הגדול במשכן ובמקדש ביום הכיפורים, נאמר שבכל עבודות היום, הכהן לובש בגדי זהב. היו אלה בגדים מפוארים עשויים מלאכת מחשבת, בהם עבד בכל ימות השנה. ואולם, לקראת כניסתו לקודש-הקדשים, פשט הכהן את בגדי הזהב, ולבש במקומם בגדי לבן שהיו בגדים פשוטים1.
לפי ההלכה2, כהן ששירת את ה' בבית-המקדש כשהוא "מחוסר בגדים", ללא בגדי הכהונה המיוחדים – עבודתו פסולה.
ונשאלת השאלה: עבודת הכוהנים במשכן ובמקדש היא עבודת קודש נעלית, בשירות הקדוש-ברוך-הוא. במיוחד כשמדובר בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים לרצות את ה' ולכפר על כל בני ישראל. ואם מדובר בעבודה רוחנית כל-כך נעלית, מדוע מייחסים חשיבות רבה ללבישת בגדים מסוימים, עד כדי כך שבהעדר בגדים אלו – העבודה נפסלת?
הקשר רוחני, הביטוי מעשי
ההסבר טמון בכך שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם כדי שבני ישראל יקיימו תורה-ומצוות בעולם גשמי דווקא. בוודאי שהחיבור בין עם ישראל לבורא העולם הוא מהותי ורוחני, אך הרצון האלוקי הוא שהקשר הזה יתרחש ויתבטא דווקא באמצעות קיום מצוות מעשיות בעולם הזה, תוך שימוש בדברים גשמיים.
לכן העבודות הקדושות והנעלות בבית המקדש, נערכו בצורה מכובדת ומפוארת גם בגשמיות. כאשר כלל הכוהנים לובשים בגדי כהונה מיוחדים, והכהן הגדול לובש שמונה בגדים חשובים ביותר – "לכבוד ולתפארת"3.
"ממלכת כוהנים"
דבר זה מתבטא גם בדברי התלמוד, שהכהן הגדול צריך להיות "גדול מאחיו בעושר"4 – העשיר מכל העם. בעבודתו הנעלית, הכהן מגלם את הדמות הקדושה והמרוממת ביותר בעם ישראל. לכן מְצַוָה התורה שגדולתו תתבטא גם במימד הגשמי, ויהיה עשיר גם בממון.
זו הוראה נפלאה לכל אחד: הגשמיות אינה עומדת בסתירה לרוחניות האלוקית. להיפך, הגשמיות יכולה וצריכה לקבל ביטוי ברוחניות.
כל בני ישראל נקראים 'ממלכת כוהנים'5. בפנימיותו, כל אחד מישראל הוא כמו כהן גדול, ויש לו את הכוח והיכולת מצד אחד להתקדש בקדושת קודש-הקודשים, ומצד שני להחדיר את האור האלוקי ואת קדושתו בגשמיות העולם.