פירוש המובן מאליו?
בפרשת השבוע, מדובר על הברית המיוחדת שכורת הקדוש-ברוך-הוא עם בני ישראל לקיום התורה והמצוות. משה רבינו מצהיר בפני כל העם, בשליחותו של הקדוש-ברוך-הוא, כי הברית היא עם כל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל – מראשי העם ונשיאיו, ועד חוטבי העצים ושואבי המים1.
בנוסף, הברית איננה רק עם בני הדור ההוא אלא גם, עם בני ישראל בכל הדורות הבאים, ככתוב: "את אשר ישנו פה עמנו עומד היום.. ואת אשר איננו פה עמנו היום".
ורש"י על הכתוב מפרש, כי הכוונה היא לכריתת הברית "אף עם דורות העתידים להיות".
ונשאלת השאלה: כאמור, בלשון הכתוב עצמו מפורש, שכריתת הברית היא גם עם הדורות הבאים. אם כן, מדוע רש"י מפרש ומפרט את המובן מאליו?
מעל מגבלות הזמן
להבהרת הדברים, יש לעמוד על מהותה של ברית זו:
ברית בין שני חברים, מחייבת שהשניים יכירו זה את זה ויחליטו יחד על ברית החברות. לכן, ברור שאדם אינו יכול לכרות ברית עם מי שעדיין לא נולד והוא אינו מכיר את אופיו.
רק הקדוש-ברוך-הוא יכול לכרות ברית עם מי שעדיין לא נולד. כי הבורא אינו מוגבל בהגבלות המקום והזמן, ומבחינתו אין כל הבדל בין העבר, ההווה והעתיד, כך שלגביו אין שום הבדל בין אדם שנולד בעבר למי שיוולד בעתיד.
לכן, אין שום הבדל בין הברית שנכרתה עם בני ישראל שחיו באותו הדור, לאותה הברית שנכרתה עם בני ישראל העתידים להיוולד בדורות הבאים. שכן, לגבי הקדוש-ברוך-הוא אין הבדל בין ההווה והעתיד.
התחברות והתאחדות עוצמתית
לפי זה, מובן חידושו של רש"י בפירושו:
הלומד את הפסוק הזה, היה יכול לטעות ולחשוב שאמנם הברית נכרתה עם כל בני ישראל בכל הדורות, אך יש הבדל בין הדור שהיה קיים בעת כריתת הברית, לדורות הבאים – מבחינת מידת החוזק והתוקף של הברית, ועלולים להגיע למסקנה שבדורות הבאים היא תהיה חלשה יותר.
לשם כך, מדגיש רש"י שהברית היא עם כל הדורות כולם ללא כל הבדל, שכן את הברית כרת הבורא הבלתי מוגבל.
ויש כאן מסר לכל יחיד: כאשר מתחברים אל הקדוש-ברוך-הוא בקיום התורה והמצוות, מתאחדים בברית ארוכת-טווח ועצומת-מימדים שכוללת את כל העם היהודי בכלל הדורות.
1. דברים, פרק כ"ט, פסוק א'.