ב"ה • פרשת וישב • כ״ג בכסלו תשפ״ו
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
כל הזכויות שמורות © 2025
האתר מוקדש לע"נ חווה נחמה בת יעקב משה ז"ל
האתר מוקדש לזכות יחיאל בן צילה נ"י
דרשה 4/10 לפרשה
אחדות על אף ההבדלים
"שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק י'
מעובד מ: ליקוטי-שיחות חלק ל"ו, עמ' 146 ואילך

לידות או יולדות

אחד מבגדי הכהן הגדול היה האפוד, העשוי כעין סינר, בעל שתי כתפיות. בכל אחת מהכתפיות שובצה אבן, עליה נחקקו ששה משמות שבטי ישראל, כשעל שתי האבנים יחד חקוקים שמות שנים-עשר השבטים.

לגבי הסדר בו נכתבו שמות השבטים על האפוד, נאמר שהיה זה "כתולדותם"1. הפירוש הפשוט הוא ששמות השבטים הופיעו לפי הסדר שבו נולדו2. אולם הרמב"ם מפרש את המילה "כתולדותם" – כפי היולדות, כלומר השמות נחקקו לפי הסדר שבו האימהות ילדו. תחילה בני לאה שילדה ראשונה. לאחר מכן בני בלהה וזלפה, ולבסוף בני רחל שילדה אחרונה3.

ונשאלת השאלה:

השמות של כל השבטים נחקקו על שתי אבני האפוד, כדי להזכיר את צדקתם הגדולה ואת זכות האחדות ששרתה ביניהם. לפיכך, מתאים יותר להתייחס בהקשר זה אל השבטים כמקשה אחת. אם כן, מדוע הופיעו לפי הרמב"ם השמות בצורה שמדגישה את העובדה שמדובר בקבוצות נפרדות, כילדים לאימהות שונות?

אחדות אמיתית, לא טכנית

כדי להבין את שיטת הרמב"ם, יש להתבונן ולעמוד על מהותה של אחדות אמיתית. במבט ראשון נראה, שאחדות פירושה שכולם זהים והכל תואם. באחדות מסוג זה אין חילוקי דעות, אין מריבות ומחלוקות, וכולם חיים יחדיו בשלום ובשלווה.

אולם האמת היא, שזו איננה אחדות אמיתית. בצורה כזו, אף אחד לא מקריב למען השני, וייתכן שגם לא אכפת לו כלל מהזולת. הסיבה לכך שאין ביניהם מריבות, היא טכנית לחלוטין.

לעומת זאת, אחדות אמיתית היא דווקא כאשר אין הסכמה. כאשר ישנם הבדלים וקיים שוני בין אחד לשני. ואם גם מול הבדלים וחוסר הסכמה יודעים להתאחד, לוותר, להקריב ולהרגיש מציאות אחת – זו אחדות אמיתית.

תזכורת לוויתורים

כעת מובנת שיטת הרמב"ם. דווקא מאחר שחקיקת שמות השבטים הייתה כדי לתת ביטוי לאחדות ביניהם, הייתה זו חקיקה בצורה שהדגישה את ההבדלים ביניהם. כך מובנת ומודגשת מעלת האחדות שלהם שהייתה כל-כך חזקה וכל-כך אמיצה, למרות ההבדלים.

החקיקה של שמות השבטים על האפוד, משמשת תזכורת לחשיבות של אחדות אמיתית. כאשר יש אחדות ונעשים ויתורים למרות ההבדלים והשוני, הדבר מביא נחת-רוח לבורא, ומעשינו עולים לרצון לפני ה' יתברך.


  1. 1. תצוה, פרק כ"ח, פסוק י'.

  2. 2. ראה פירוש רש"י.

  3. 3. 'משנה תורה' לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש, פרק ט', הלכה ט'. ומפרשי הרמב"ם שם. פירוש המשניות לרמב"ם, מסכת יומא, פרק ז' משנה ח'.

הדרשות
הבאות
1/10
משה וישראל – מציאות אחת
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
2/10
החלק המובחר שבתורה
"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
3/10
יופיו של היהודי שבשוליים
"וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
5/10
אמת יש רק אחת
"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם, קֹדֶשׁ לַה'".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ו
6/10
מול המלך כולם שווים
"וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם"
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ט
7/10
הנרות והקטורת כמייצגי המטרה
"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי".
תצוה, פרק כ"ט, פסוק כ"ג
8/10
ללא עיניים זרות
"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת".
תצוה, פרק ל' פסוק א'
9/10
גם יהודי 'מצופה' לא נטמא
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר".
תצוה, פרק ל', פסוק ג'
10/10
להיות שקוע ב"קודש קדשים"
"קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה'".
תצוה, פרק ל', פסוק י'
1/10
משה וישראל – מציאות אחת
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
2/10
החלק המובחר שבתורה
"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ'
3/10
יופיו של היהודי שבשוליים
"וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב".
תצוה, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
5/10
אמת יש רק אחת
"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר, וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם, קֹדֶשׁ לַה'".
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ו
6/10
מול המלך כולם שווים
"וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם"
תצוה, פרק כ"ח, פסוק ל"ט
7/10
הנרות והקטורת כמייצגי המטרה
"וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי".
תצוה, פרק כ"ט, פסוק כ"ג
8/10
ללא עיניים זרות
"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת".
תצוה, פרק ל' פסוק א'
9/10
גם יהודי 'מצופה' לא נטמא
"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר".
תצוה, פרק ל', פסוק ג'
10/10
להיות שקוע ב"קודש קדשים"
"קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה'".
תצוה, פרק ל', פסוק י'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].