מה נשתנו ‘ערלה’ ו’כלאיים’?
אחד הנושאים הנידונים בפרשתנו, הוא דין ערלה - “שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל, וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'"1. כלומר, הנוטע עץ חייב להמתין שלוש שנים בלי ליהנות מפירותיו, ובשנה הרביעית עליו לאכול את הפירות בטהרה בירושלים. רק לאחר מכן, מותרים פירות האילן באכילה.
בדרך כלל, מצוות התלויות בקרקע הן מצוות שקיומן הוא רק בארץ ישראל. כך משמע גם מהכתוב כאן “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כשהמשמעות הפשוטה היא ש’מִצְוַת ערלה’ נוהגת רק בארץ ישראל. ואמנם בתורה שבעל-פה הפסיקה שונה. וכך נאמר במשנה: “כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בָאָרֶץ, אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָאָרֶץ. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָאָרֶץ, נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה-לָאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְכִלְאָיִם”2.
ונשאלת השאלה:
מדוע נשתנה דין ‘ערלה וכלאיים’ משאר המצוות שהן חובת הקרקע, ומדוע הן נוהגות גם בחוץ לארץ?
להתרחק מעבודה זרה
להבהרת הדברים יש להקדים:
בני ישראל הולכים במדבר “בארץ לא זרועה”, וכל מציאות חייהם היא מציאות ניסית. המן יורד להם מן השמים, עמוד הענן משמש להם לצל, ושמלתם לא מתבלה במשך שנים רבות. כאשר יגיעו בני ישראל לארץ, יהיה עליהם להוריש בעצמם את יושבי הארץ, לטעת עצים ולדאוג לפרנסתם, לבנות את בית-המקדש ועוד. כלומר, להיות פעילים מאוד בעצמם, מבלי להסתמך על ניסים כפי שחוו במדבר.
יושבי הארץ הכנעניים היו עובדי עבודה זרה, והם האמינו בכוחם של מעשים שונים ומשונים של עבודה זרה שבכוחם לזרז את גידול התבואה והפירות - שפיכת דם על גזע העץ, זריעת שעורים וצימוקים באדמה, ועוד3.
על רקע זה קיים חשש, שכאשר בני ישראל יגיעו לארץ, הם יעתיקו את מעשיהם של הכנענים, מתוך להיטות למהר ולזרז את תהליך גידול התבואה והפירות, ויבואו לידי עבודה זרה. לכן נאמר: “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל". כאשר תעזבו את המדבר השומם, ותגיעו לארץ שבה יש עבודת אדמה ונטיעת עצים, יהיה עליכם להיזהר מאיסורי ‘ערלה וכלאיים’
מצוות שלא תלויות בארץ
קיימים שלושה סוגים של מצוות הנוהגות בקרקע. הסוג הראשון הוא במצוות שהן חובת הקרקע, כגון שמיטה ויובל, בהן אנו מצוּוים שתשבות הארץ. הסוג השני, הוא ‘מתנות כהונה ולוייה’, ובהן תרומות, מעשרות וביכורים. שני הסוגים הללו, אכן תלויים בקדושתה של הארץ, ולכן הם נוהגים דווקא בארץ ישראל. שונים מהם ‘ערלה וכלאיים’ שהם ציוויים שנצטוו ישראל כדי להרחיקם מעבודה זרה, ולכן הם נוהגים בכל מקום בעולם.