ב"ה • פרשת חיי שרה • כ״ב בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 4/10 לפרשה
שלושה סוגים של 'מצוות התלויות בארץ'
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק כ”ג

מה נשתנו ‘ערלה’ ו’כלאיים’?

אחד הנושאים הנידונים בפרשתנו, הוא דין ערלה - “שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל, וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'"1. כלומר, הנוטע עץ חייב להמתין שלוש שנים בלי ליהנות מפירותיו, ובשנה הרביעית עליו לאכול את הפירות בטהרה בירושלים. רק לאחר מכן, מותרים פירות האילן באכילה.

בדרך כלל, מצוות התלויות בקרקע הן מצוות שקיומן הוא רק בארץ ישראל. כך משמע גם מהכתוב כאן “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כשהמשמעות הפשוטה היא ש’מִצְוַת ערלה’ נוהגת רק בארץ ישראל. ואמנם בתורה שבעל-פה הפסיקה שונה. וכך נאמר במשנה: “כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בָאָרֶץ, אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָאָרֶץ. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָאָרֶץ, נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה-לָאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְכִלְאָיִם”2.

ונשאלת השאלה:

מדוע נשתנה דין ‘ערלה וכלאיים’ משאר המצוות שהן חובת הקרקע, ומדוע הן נוהגות גם בחוץ לארץ?

להתרחק מעבודה זרה

להבהרת הדברים יש להקדים:

בני ישראל הולכים במדבר “בארץ לא זרועה”, וכל מציאות חייהם היא מציאות ניסית. המן יורד להם מן השמים, עמוד הענן משמש להם לצל, ושמלתם לא מתבלה במשך שנים רבות. כאשר יגיעו בני ישראל לארץ, יהיה עליהם להוריש בעצמם את יושבי הארץ, לטעת עצים ולדאוג לפרנסתם, לבנות את בית-המקדש ועוד. כלומר, להיות פעילים מאוד בעצמם, מבלי להסתמך על ניסים כפי שחוו במדבר.

יושבי הארץ הכנעניים היו עובדי עבודה זרה, והם האמינו בכוחם של מעשים שונים ומשונים של עבודה זרה שבכוחם לזרז את גידול התבואה והפירות - שפיכת דם על גזע העץ, זריעת שעורים וצימוקים באדמה, ועוד3.

על רקע זה קיים חשש, שכאשר בני ישראל יגיעו לארץ, הם יעתיקו את מעשיהם של הכנענים, מתוך להיטות למהר ולזרז את תהליך גידול התבואה והפירות, ויבואו לידי עבודה זרה. לכן נאמר: “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל". כאשר תעזבו את המדבר השומם, ותגיעו לארץ שבה יש עבודת אדמה ונטיעת עצים, יהיה עליכם להיזהר מאיסורי ‘ערלה וכלאיים’

מצוות שלא תלויות בארץ

קיימים שלושה סוגים של מצוות הנוהגות בקרקע. הסוג הראשון הוא במצוות שהן חובת הקרקע, כגון שמיטה ויובל, בהן אנו מצוּוים שתשבות הארץ. הסוג השני, הוא ‘מתנות כהונה ולוייה’, ובהן תרומות, מעשרות וביכורים. שני הסוגים הללו, אכן תלויים בקדושתה של הארץ, ולכן הם נוהגים דווקא בארץ ישראל. שונים מהם ‘ערלה וכלאיים’ שהם ציוויים שנצטוו ישראל כדי להרחיקם מעבודה זרה, ולכן הם נוהגים בכל מקום בעולם.


  1. ויקרא, פרק י”ט, פסוקים כ”ג-כ”ד. ↩

  2. מסכת קידושין, פרק א’, משנה ט’. - איסור 'כלאיים' בחוץ לארץ כולל את איסור 'כלאי אילן' ואיסור 'כלאי הכרם', אך לא את איסור 'כלאי זרעים'. ↩

  3. ראה רמב”ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק ל”ז. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
החידוש של ספר ויקרא
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱ-לֹֽהֵיכֶֽם"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק ב’
2/10
להתנדב על-פי רצון ה'
"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק י’
3/10
מצוות עם דגש על יראת ה'
"לֹֽא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ אֲנִי ה'"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק י”ד
5/10
מסר אמוני לעובדי אדמה
"אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ, וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק כ”ט
6/10
דין יוצא-דופן בחומרתו
"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר, אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת, עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן"
ויקרא, פרק כ’, פסוק ב’
7/10
חיים של קודש
"כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ, לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי"
ויקרא, פרק כ’, פסוק ג’
8/10
העלמת עין - שותפות לפשע
"וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם"
ויקרא, פרק כ’, פסוק ה’
9/10
שני נימוקים לשמירת חוקי ה'
"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי אֲנִי ה’ אֱ-לֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"
ויקרא, פרק כ’, פסוקים ז’-ח’
10/10
הבדלה בין ישראל לעמים - במאכלים
"וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר, וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא"
ויקרא, פרק כ’, פסוק כ”ה
1/10
החידוש של ספר ויקרא
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱ-לֹֽהֵיכֶֽם"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק ב’
2/10
להתנדב על-פי רצון ה'
"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק י’
3/10
מצוות עם דגש על יראת ה'
"לֹֽא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ אֲנִי ה'"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק י”ד
5/10
מסר אמוני לעובדי אדמה
"אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ, וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה"
ויקרא, פרק י”ט, פסוק כ”ט
6/10
דין יוצא-דופן בחומרתו
"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר, אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת, עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן"
ויקרא, פרק כ’, פסוק ב’
7/10
חיים של קודש
"כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ, לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי"
ויקרא, פרק כ’, פסוק ג’
8/10
העלמת עין - שותפות לפשע
"וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם"
ויקרא, פרק כ’, פסוק ה’
9/10
שני נימוקים לשמירת חוקי ה'
"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי אֲנִי ה’ אֱ-לֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"
ויקרא, פרק כ’, פסוקים ז’-ח’
10/10
הבדלה בין ישראל לעמים - במאכלים
"וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר, וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא"
ויקרא, פרק כ’, פסוק כ”ה

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].