מהות התלונה של פרעה
בהמשך הפרשה כאשר אברהם מנצח את ארבעת המלכים, הוא לא מוכן לקבל ממלך סדום "מחוט ועד שרוך נעל"1. אם כן, למה כאשר פרעה לוקח ומחזיר את שרה, אברהם מסכים לקבל מפרעה מתנות נדיבות?
בנוסף, ההתנהגות של פרעה באירוע הזה מעוררת כמה תמיהות. פרעה מתלונן כלפי אברהם: "מה זאת עשית לי, למה לא הגדת לי כי אשתך הוא"2. עלינו להבין את מהות טענתו - האם הוא קובל על כך שאברהם לא אמר לו דבר ולא גילה לו ששרה היא אשתו, או שהתלונה היא על כך שאברהם לא נהג בכנות מַספקת כשאמר שהיא אחותו?
בשורת הסיכום נאמר: "וישלחו אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו"3. וגם כאן יש לתמוה: אם אחרי הכל פרעה כועס על אברהם ומגרש אותו, מדוע במקום להחרים את רכושו לעצמו, פרעה מעניק לו מתנות יקרות?
שבחה של שרה
ההסבר לכך הוא, שאת הפסוק "ולאברם היטיב בעבורה" אין לייחס לפרעה מלך מצרים, אלא לקדוש-ברוך-הוא, ופסוק זה בא ללמד את גדולתה של שרה, שבזכות צדקתה, הקדוש-ברוך-הוא היטיב לאברהם. לא רק הטובה לאברהם באה בזכות הצדקות של שרה, אלא גם העונש לפרעה הגיע בזכותה. וכמו שנאמר4: "וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו, על דבר שרי אשת אברם". כלומר, בגלל שרה וצדקתה, ה' הביא נגעים על פרעה ועל ביתו. ולפי זה, אין סתירה בין סירובו של אברהם ליהנות מהשלל במלחמה 'מחוט ועד שרוך נעל', לעובדה שבמצרים קיבל מתנות רבות. כל מה שאברהם קיבל במצרים היה מאת ה', כשכר על צדקתה של שרה, כשפרעה הוא בסך-הכל שליח ה' לכך. ואילו מיד פרעה עצמו, אברהם ושרה אכן לא לקחו מאומה.
הביזיון של פרעה
ובאשר לפשר התלונה של פרעה על אברהם: אברהם אמר לשרה "אמרי נא אחותי את"5. לפיכך, לפי המידע שהיה לאנשי מצרים, שרה היא אחותו של אברהם. על כך טען פרעה טענה כפולה: ראשית, מדוע הפצת שמועה כוזבת שהיא אחותך? ושנית, מדוע גם לאחר שכבר לקחתי אותה, המשכת לשתוק ולא סיפרת את האמת שהיא אשתך? היה עליך לסמוך עליי, המלך, שלא אהרוג אותך כדי שאוכל לשאת אותה לאישה. ועל כך רמז פרעה לאברהם כשאמר לו: "למה לא הגדת לי כי אשתך היא"6. כלומר, אם פחדת לומר לשואלים אותך ששרה היא אשתך, כי חששת שמא הם יהרגוך, היה ראוי שתגיד לי בסתר שהיא אשתך, ולא הייתי פוגע בך לרעה, שהרי אני מלך ולא רוצח, וגם אין זה מכבודו של המלך לקחת אשת אדם אחר לאשה7.
לאחר שהתפרסם ששרה היא אכן אשתו של אברהם, פרעה משיב לו אותה בעל כורחו. כאשר אישה שהייתה ביד המלך והוכנסה לארמונו לשם אישות -נישאת לאדם אחר, זהו ביזיון גדול למלך ומסמל את חולשתו של המלך. לפיכך מיהר פרעה לשלח את אברהם ושרה ממצרים, ואפילו לא טרח להחרים את רכושם או לדרוש מהם להשיב את המתנות שקיבלו. העיקר שימהרו לצאת, והציבור ישכח את חרפתו הגדולה של פרעה.
בראשית, פרק י"ד, פסוק כ"ג. ↩
בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ח. ↩
בראשית, פרק י"ב, פסוק כ'. ↩
בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ז. ↩
בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ג. ↩
בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ח. ↩
וראה באברבנאל, פרק י"ב, פסוק ט"ז (דיבור-המתחיל "ולאברם היטיב"), למה אמר פרעה לאברהם אבינו פעמיים "לי" ("מה זאת עשית לי, למה לא הגדת לי"). ↩