מה השבח בדימוי לאוהל ומשכן?
בנבואתו השלישית פותח בלעם בשבח: "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל". כמו בנבואות הקודמות, גם כאן בלעם נושא דברים בשבחם של בני ישראל, ולכן יש לפרש שגם בפסוק זה טמון שבח לבני ישראל עצמם, ולא רק לאוהליהם.
מהו, אם כן, השבח של עם ישראל באמירה שהוא דומה לאוהל ולמשכן? ומה הקשר בין השבח על האוהלים והמשכנות לבין המשך הנבואה, המדמה את ישראל לגנים ולאילנות הצומחים על נחלי מים: "כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כאהלים נטע ה', כארזים עלי מים"1?
ארבעה מקומות, ארבעה דימויים
ההסבר הוא שבלעם ראה ברוח הקודש את משכן ה' שעתיד לעמוד בארץ ישראל בארבעה מקומות - בגלגל, בשילה, בנוב ובגבעון. וכנגד ארבעת המקומות הללו שיבח את ישראל בארבעה דימויים.
שכן, ישנם ארבעה דברים שבזכותם אוהל בשדה או בית ביישוב נחשבים מושלמים:
האחד, שיהיה גדול ורחב ידיים. השני, שיהיה יפה ומקושט. השלישי, שיהיה בנוי ומחוזק היטב, בר-קיימא ולא מט ליפול. והרביעי, שיהיה מתנשא לגובה ולא נמוך ושפל.
וכנגד ארבעת הדברים האלה שיבח בלעם את האוהלים והבתים של ישראל: "כנחלים נטיו" - גדולים ורחבים. "כגנות עלי נהר" - יפים ומקושטים כגן פורח, שבזכות הנהר צומחים בו עצים נחמדים למראה. "כאהלים נטע ה'" - חזקים וקיימים. "כארזים עלי מים" - מתנשאים לגובה, כמו ארז הנטוע על המים.
המסר הכללי של הנבואה הוא אפוא, שבני ישראל, הגרים כעת באוהלים במדבר, עתידים להיכנס לארץ המובטחת. וכשם שבמדבר יש בהם את כל ארבעת היתרונות של אוהל מושלם, כך יהיו בפסגת השלימות גם כשיבנו להם בתים בארץ ישראל.
עד ניצחונות המלכים
ויש לפרש את ארבעת הדימויים בדרך נוספת, הרמוזה בהמשך הנבואה עצמה:
"כנחלים נטיו" - מישראל ייצא העושר והטוב, ככתוב "יזל מים מדליו"2. "כגנות עלי נהר" - זרעם יפרח וישגשג כגן הנטוע על הנהר, ככתוב "וזרעו במים רבים". "כאהלים נטע ה'" - הם יהיו חזקים וינצחו את אויביהם, החל מניצחון שאול על אגג מלך עמלק, ככתוב "וירם מאגג מלכו"3. ו"כארזים עלי מים" - מלכותם תתנשא לגובה, בגדולת ימי דוד ושלמה, ככתוב "ותנשא מלכתו".
וכך, בלעם שבא לקלל מוצא את עצמו מתאר את כל דרכו של עם ישראל: מאוהלי המדבר ועד גדולת המלכות.