למה התאכזב הנביא?
בפרשת השבוע, מופיע הציווי האלוקי: "שום תשים עליך מלך". הקדוש-ברוך-הוא מְצַוֶה את בני ישראל כי עם כניסתם לארץ ישראל, יבחרו וימנו לעצמם מלך שישלוט וינהיג את העם.
כזכור, בימי שמואל הנביא, בני ישראל ביקשו ממנו להעמיד להם מלך, אך שמואל הגיב באכזבה וראה בכך בקשה פסולה ולא תקינה. ואף הקדוש-ברוך-הוא אמר שמדובר בצעד לא ראוי, והבקשה נובעת מכך ש"אותי מאסו ממלוך עליהם"1.
נשאלת השאלה: מהו הפסול בבקשתם של בני ישראל, הרי יש ציווי ברור ומפורש בתורה, להעמיד מלך שישלוט על העם ביד רמה?
שתי מטרות למינוי מלך
הסבר הדבר:
למינוי מלך ושליט על העם, יכולות להיות שתי סיבות עקרוניות2. האחת היא למנות את המלך כדי שישליט במדינה סדר וחוקים, וכל תושבי המדינה יהיו סרים למשמעתו וינהגו כראוי.
לעומת זאת, במצב בו העם היושב במדינה חי במוסריות גבוהה ביותר, ויראת השמים של התושבים גדולה וידועה – אין טעם למנות מלך כדי להשליט סדר במדינה ולהעניש את הפושעים, שכן בני המדינה כבר שומרים על החוקים ואיש לא מפר חוק.
במצב שכזה, זקוקה המדינה למלך בתפקיד שונה לחלוטין. מאחר ומעמדו הרוחני של המלך גבוה יותר משל כל העם, המלך יכול להציב חוקים וסייגים שבני המדינה מצד עצמם לא היו חושבים על כך, ורק הוא, בעקבות גדולתו בתורה, מודע לחשיבותם.
לכן, גם כאשר בני המדינה נמצאים במעמד מוסרי גבוה, ואין חשש להפרות סדר, דרוש להם מלך שירומם אותם למעמד רוחני מעל ומֵעֵבֶר למה שהם מסוגלים בכוחות עצמם.
להגיש סיוע מיידי
זו, בעצם, מטרת הציווי של הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל להעמיד להם מלך. המטרה היא שהעם יגיע בעצמו ליראת-שמים מלאה ורמת מוסריות גבוהה ככל יכולתו, והמלך יגביה וירומם את בני עמו לרמות גבוהות שהם לא יכולים להגיע אליהם בכוחות עצמם.
בני ישראל ביקשו משמואל הנביא מלך, בקשה שבאה כדי שישליט סדר ויעניש את מפירי החוק. לכן הבקשה גרמה לשמואל הנביא צער רב.
עם זאת, למעשה, הקדוש-ברוך-הוא נעתר לבקשת העם, והורה לשמואל הנביא למנות את שאול למלך. הסיבה לכך היא, משום שכאשר יהודי מבקש עזרה להתרומם ממצבו הירוד, אין לדחות את הגשת העזרה ולהמתין שיהיה ראוי להתרומם מעצמו, אלא יש לסייע לו מייד ולהעמידו על הדרך הישרה.