אפשר להידמות לבורא?
בפרשת השבוע, מעורר משה רבינו את בני ישראל ללכת בדרכי התורה ולשמור על כל המצוות. כשכר על-כך, מבטיח משה בשם הקדוש-ברוך-הוא כי בני ישראל יזכו לנצח במלחמות שיערכו בעתיד, ויקבלו שליטה על כל מקום בו תדרוך כף רגלם.
בין הדברים, דורש משה רבינו מבני ישראל: "לאהבה את ה' אלוקיכם, ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו".
משמעות הציווי "ללכת בכל דרכיו" היא הוראה להתחקות אחרי דרכיו של הקדוש-ברוך-הוא. כשם שהוא "חנון", גם על היהודי להיות "חנון". וכשם שהוא "רחום", אף על היהודי להיות "רחום"1.
ויש לתמוה: כיצד ניתן ללכת בכל דרכיו של הקדוש-ברוך-הוא, הרי ישנם מעשים של בורא העולם שלא ניתנים לחיקוי בידי אדם? למשל, הבורא לא נצרך לעשות מעשה כדי שרצונו יתקיים, וכדי לפעול משהו – די לו לומר את רצונו בדיבור כפי שהיה בבריאת העולם, ככתוב2 "הוא אמר – ויהי". וכי גם בדבר זה, האדם יכול להידמות לבורא?!
שני תנאים בסיסיים
התשובה היא, כי לאמיתו של דבר, ניתנה לאדם היכולת להתחקות אחרי דרכי הבורא גם בדברים מסוג זה. אמנם דיבורו של הבורא יכול ליצור, לברוא ולחולל פעולות מִיַדִיוֹת, אך חכמי ישראל מלמדים שגם האדם יכול לפעול גדולות על-ידי דיבורו בלבד.
שני תנאים נדרשים על-מנת שדיבורו של האדם יפעל את פעולתו.
האחד – שהאדם יבקש את בקשותיו בצורה כנה ואמיתית, וכלשון הקדמונים3: "דברים היוצאים מן הלב – נכנסים אל תוך הלב". וכאשר האדם ידבר מקירות ליבו ויתכוון באמת, דיבורו אכן יפעל מיד על לב השומע ובקשתו תתמלא.
והשני – כמאמר התלמוד4: "כל אדם שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעים". כלומר, כאשר הנהגת האדם היא על-פי התורה, ותכונותיו תואמות ליראת השמים הנדרשת, דבריו ובקשותיו ימולאו על-ידי שומעי לקחו – ולדיבורו יהיו תוצאות.
יש כוחות ויכולות
נמצא, כי למעשה ניתנו לנו הכוחות והיכולות להתחקות אחרי דרכיו של הבורא בכל המובנים. ואפילו בדיבורנו, אנו יכולים לפעול על כל הסביבה, אם רק נעמוד בשני התנאים האמורים.
וכאשר האדם מדבר בדברים היוצאים מן הלב, וכן הוא פועל על אחרים בענייני תורה ויראת שמים, הרי בכך הוא הולך בדרכי הבורא וממלא את ציוויו בשלימות.

