יש או אין נשיאת פנים?
בפרשתנו משה רבינו מעורר את עם ישראל להפיק את הלקחים הנדרשים מהמסע הארוך במדבר סיני. הוא מפרט כיצד הקדוש-ברוך-הוא עזר להם פעם אחר פעם בצורה ניסית נפלאה, וגם את המקרים בהם בני ישראל מצידם השיבו רעה תחת טובה ולא התנהגו כרצון ה'.
בהמשך, מוסר משה את הבטחות הבורא שאם בני ישראל ינהגו בדרך התורה והמצוות, הם יקבלו שכר רב והקדוש-ברוך-הוא יעזור להם לשלוט בארץ ישראל.
ולאחר מכן נאמר: "כי ה' אלוקיכם.. לא ישא פנים ולא יקח שוחד". ורש"י מפרש כי כוונת הכתוב היא, שאם בני ישראל יפרקו את עולו, הקדוש-ברוך-הוא לא יוותר על כך.
ונשאלת השאלה: ב'ברכת כוהנים' אותה נצטוו לברך את עם ישראל, אומרים הכוהנים1: "ישא ה' פניו אליך". – כלומר, בניגוד לאמור כאן שה' לא ישא פנים למי שיפרוק את עולו, יש ברכה מיוחדת שה' כן ישא פניו ויכבוש את כעסו!
מה גם שכשיהודי נוהג כראוי, אין הוא צריך שהקדוש-ברוך-הוא ישא לו פנים, שכן הוא ראוי לשכר בצדק וביושר. ואם ה' לא ישא פנים לפורקי עול, מתי כן תתרחש נשיאת הפנים שעליה מדובר ב'ברכת כוהנים'?
יראת-שמים בסיסית
ההסבר טמון בדברים קודמים של משה רבינו לבני ישראל: "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה". כלומר, גם לאחר החטאים הרבים של עם ישראל, עדיין ה' אוהב אותם אהבה רבה. הוא רק מבקש שלפחות תהיה בליבם יראת-שמים בסיסית2.
מכך הסיק רש"י כי 'ברכת כוהנים' על נשיאת פנים של הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל, מדברת על המצבים הרבים בהם עם ישראל מתאמץ ללכת בדרך התורה והמצוות, הלב היהודי מלא ביראת שמים וקבלת עול, אלא שהניסיונות הגדולים מכשילים אותם והנהגתם הטובה נפגמת.
גם החוטא אהוב
ואולם, לגבי מצב של פריקת עול מוחלטת, כשבלב לא נותר אפילו קורטוב של יראת שמים וקבלת עול בסיסית – הקדוש-ברוך-הוא אכן אינו נושא פנים ואינו מוותר.
לכך מתכוון רש"י בפירושו על המילים "לא ישא פנים" – "אם תפרקו עולו", להדגיש שמדובר בפריקת עול מוחלטת, כי רק מצב חמור כל-כך מונע את נשיאת הפנים מלמעלה.
עלינו ללמוד מכך, שגם יהודי שחטא ופגם בדרך הישרה, הקדוש-ברוך-הוא אוהבו, כובש כעסו ומחכה שיראת-השמים הקיימת בליבו תתעורר מחדש והוא יחזור לדרך הישרה.