המקושש והמרגלים
בסיום פרשת שלח, מספרת התורה כי אחרי שבני ישראל נצטוו על איסור עשיית מלאכה בשבת-קודש, הם ראו לתדהמתם שאחד מבני העם מקושש (אוסף ומקבץ) גזרי עצים במחנה, בעיצומו של יום השבת. גם לאחר שגערו בו והיתרו בו שהוא עובר עבירה חמורה וצפוי לעונש כבד, הוא התעלם מהאזהרות, והמשיך בעשיית המלאכה האסורה בשבת. המקושש הובא לפני משה רבינו ועל-פי ציווי ה', נרגם באבנים ומת.
כל פרט בתורה מדויק בתכלית, ומאחר שסיפור המקושש מופיע בפרשת שלח, שבמרכזה עומדת פרשת המרגלים, יש לעמוד על הקשר בין שני הנושאים.
המטרה מקדשת את האמצעים?!
חכמים אומרים1 שלמקושש העצים לא היו כוונות לא טובות. להיפך, המניע שלו לעשות זאת, היה רצון להוכיח לעין כֹּל, שגם אחרי חטא המרגלים שחולל סערה גדולה, והיה ניתן לחשוב בטעות כי מאחר שנגזר עליהם לא להיכנס לארץ, כבר לא נדרשת הקפדה מלאה על קיום המצוות. לכן הוא חילל את השבת מתוך מודעות לכך שצפוי לו עונש חמור, כדי לעורר את שימת לבו של העם לַחובה להמשיך לקיים את מצוות ה'.
אך למרות כוונתו הרצויה, מעשיו לא היו רצויים. תכלית בריאת העולם היא שהיהודי יקיים מצוות מעשיות בגופו. כך הוא הופך את גשמיות העולם וחומריותו למבוררת ומזוככת. ואילו המקושש התעלם מהתכלית הזו, שאותה ניתן להשיג רק כנשמה בגוף, ועשה מעשה של איסור – חילול שבת.
במעשה זה, טעה המקושש טעות חמורה. הוא היה סבור שאם הכוונה רצויה, גם מעשה אסור הופך למותר. ואילו האמת היא שרצון ה' במעשה המצווה וכוונה טובה, בשום אופן לא מכשירה מעשה אסור.
המעשה הוא העיקר
גם המרגלים טעו באותה טעות. המרגלים הבינו שעם כניסת בני ישראל לארץ, ייפסקו כל הניסים שנעשו להם במדבר – המן יפסיק לרדת מן השמים, העננים יחדלו מלכבס את בגדיהם, והסלע לא יפכה 'מים חיים'.
לכן, למרות שישנן מצוות רבות שניתן לקיים רק בארץ ישראל, כמו שמיטה, תרומות ומעשרות ועוד, המרגלים רצו להימנע מהכניסה לארץ, כדי להמשיך ליהנות מהניסים והשפע מלמעלה.
אבל הגישה הזו מוטעית. תכלית הבריאה היא שהיהודי יקיים מצוות מעשיות בעולם הזה, והכניסה לארץ ישראל וקיום המצוות התלויות בארץ, היא היישום של התכלית שלשמה נבראו העולם והאדם. אם כן, זהו הקשר בין פרשת המקושש לפרשת המרגלים – שניהם טעו, וחשבו שכוונה טובה מכשירה מעשה שלילי.
עלינו להפנים כי "המעשה הוא העיקר"2. כוונות טובות הן חסרות ערך, אם אינן מובילות לעשייה בפועל. ותמיד יש עדיפות רבה לקיום מצוות בפועל – כי זו תכלית הבריאה.