איך אפשר להשוות?!
בפרשת השבוע מסופר על בקשתם המפתיעה של השבטים ראובן וגד. הם ראו את האדמה הפוריה בעבר הירדן, שמתאימה למרעה עבור המקנה הרב שלהם, וביקשו ממשה לקבל שם את נחלתם.
משה הגיב לבקשתם בכעס, וטען כלפיהם1: "האחיכם יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה?!". משה אף משווה בין בקשתם לחטא המרגלים, ואומר: "כה עשו אבותיכם, בשלחי אותם.. לראות את הארץ".
כזכור, המרגלים הוציאו את "דיבת הארץ רעה" וחטאם החמור גרם לגזירה קשה שכל אנשי הדור ההוא ימותו במדבר, ורק בניהם ייכנסו לארץ ישראל2.
כעת, מקביל משה רבינו את שני השבטים שלא מעוניינים בנחלה בארץ, למרגלים שגם הם העדיפו לא להיכנס לארץ.
ואולם לבסוף משה רבינו מסכים לבקשתם, בתנאי שתחילה ישתתפו עם כל העם בכיבוש הארץ, ורק אחר-כך יחזרו לעבר הירדן.
נשאלת השאלה: איך אפשר להשוות בין שבטי ראובן וגד למרגלים? הרי המרגלים לא בטחו בה' שהבטיח לעם ישראל את הארץ, ואילו שני השבטים היו בעלי אמונה שלימה בה' וביכולתו להנחיל את הארץ לעמו3, ורצו להתיישב בעבר הירדן רק לטובת המקנה הרב שלהם?
מצד שני, אם הבקשה של בני גד ובני ראובן אכן דומה לחטא המרגלים, מדוע הסכים משה לבקשתם, אם רק ילחמו לצד בני ישראל בכיבוש הארץ?
הטעות החמורה
על-פי החסידות, המניעים של המרגלים לא להיכנס לארץ, היו חיוביים4. הם נהנו מהעובדה שבמהלך שהותם של בני ישראל במדבר, המזון ירד מהשמים, המים נבעו מהסלע והבגדים זכו לטיפול של עמוד הענן. מצב אידאלי להיות פנויים לגמרי לעיסוק בתורה ובעבודת ה'. ואילו כאשר יכנסו לארץ ישראל, יצטרכו לדאוג לפרנסתם ולעסוק בחרישה, זריעה וקצירה ולא יהיו פנויים לתורה ועבודת ה'.
אך למרות שהמניעים היו טהורים, גישת המרגלים הייתה טעות חמורה. כי המטרה והתכלית של החיים בעולם הזה, איננה להיות פרוש מכל מגע עם הגשמיות ולעסוק רק בדברים רוחניים. הרצון העליון הוא שבני ישראל יקדשו את גשמיות העולם על-ידי ניצול הגשמיות עצמה לקדושה.
לכן משה רבינו כעס על שבטי ראובן וגד, והשווה אותם למרגלים. שכן, בקשתם נראתה לו כביטוי לרצון להיות פרושים מהעולם, בניגוד לתכלית הבריאה.
לקדש את הגשמיות
אך כאשר שני השבטים הביעו הסכמה לעזור לבני ישראל במלחמת הכיבוש, ורק אחר-כך לחזור לנחלתם בעבר הירדן, והוכיחו שאין בכוונתם להיבדל מחיי המעשה, משה רבינו נענה לבקשתם.
והמסר הנצחי ברור:
אי אפשר להשלים את הכוונה העליונה בירידת הנשמה לגוף גשמי בעולם הזה, באמצעות התנזרות מוחלטת מהעולם. להיפך, הרצון העליון יתממש כאשר כל אחד ואחד יעשה ככל יכולתו להביא קדושה אל תוך המציאות הגשמית, ואף יסייע לאחרים לעשות זאת.